האנליסטים מתלהבים מהתוכנית של טבע: אי.בי.אי מקפיץ את מחיר היעד ל-66 דולר
ההתלהבות של האנליסטים מהתוכנית האסטרטגית של טבע נמשכת. האנליסטית נתלי גוטליב מבית ההשקעות אי.בי.אי מעלה את מחיר היעד של ענקית הגנריקה הישראלית ממחיר של 55 דולר ל-66 דולר. מחיר היעד החדש שמספקת גוטליב גבוה ב-11% ממחיר הסגירה של מניית טבע בסוף השבוע בוול סטריט.
למרות העלאת מחיר היעד שומרת גוטליב על המלצתה למניה העומדת על "ניטרלי". גוטליב מסבירה את המלצתה בכך שהפער בין מחיר המניה בשוק למחיר היעד הוא די נמוך.
"להערכתנו, נדרש אומץ רב לפרסם תוכנית אסטרטגית לשנים הבאות, במיוחד לאור האתגרים הרבים שעומדים בפני תעשיית הפארמה באופן כללי, ובפני טבע והתעשייה הגנרית בפרט", אומרת גוטליב. "המסר העיקרי בתוכנית האסטרטגית היה, כי טבע ל- 2015 הנה חברה מגוונת יותר, ופחות תלותית במוצר אחד או אזור גיאוגרפי ספציפי", הוסיפה.
בסוף השבוע כאמור, פרסמה טבע את תוכניתה האסטרטגית לחמש השנים הקרובות. במסגרת התוכנית העריכה טבע כי הכנסותיה יוכפלו לרמה של 31 מיליארד דולר והרווח הנקי יעמוד על 6.8 מיליארד דולר. בעקבות התוכנית זינקה ביום שישי מניית טבע ב-4.4% למחיר של 59.34 דולר למנייה המשקף לענקית הגניקה הישראלית שווי שוק של 52 מיליארד דולר.
במסגרת התוכנית האסטרטגית, טבע ציינה כי חלוקת ההכנסות בין הגנריקה לבין החלק האינובטיבי צפוי להישמר על 70% לגנריקה ו-30% לאינובטיבי. טבע ציינה כי סל המוצרים האינובטיבי יהיה רחב יותר ולא רק על הקופקסון.
בהקשר זה מציינת גוטליב כי בצד הסיכונים של התוכנית האסטרטגית חלק מפייפליין שעליו בונה טבע - אינו בשל. פרט לכך, גוטליב ציינה כי קיימת עדיין אי ודאות לגבי שנת 2011 ובשיחת הועידה סירבו מנהלי החברה להתייחס לשנה זו.
למרות צד הסיכונים, גוטליב קיבלה בחיוב את התוכנית והגדירה אותה "תצוגת תכלית מרשימה מאוד" וציינה ש- "הנהלת טבע הציגה תוכנית אסטרטגית שהינה תוצאה של חשיבה מעמיקה וכוללת קבלת החלטות קריטיות לגבי עתיד החברה - שעיקרן, הסתכלות על מקורות הכנסה רווחיים נוספים תוך לקיחה ברצינות רבה את הסיכונים שבהשענות על הקופקסון לבדו, התרחבות גיאוגרפית מושכלת וניצול הזדמנויות בשווקים צומחים".
המלצה חיובית זו של גוטליב על טבע אינה היחידה. בסוף השבוע העלה בנק ההשקעות השוויצרי יו.בי.אס אף הוא את מחיר היעד למניית טבע מרמה של 60 דולר ל-70 דולר ושמר על המלצת "קנייה" למניה.
בתוך כך, גם בנק הפועלים עדכן את המלצתו למניית טבע. האנליסט גלעד שריג העלה את מחיר היעד למניית החברה מ-59 דולר ל-64 דולר. שריג הותיר את המלצתו למנייה על "תשואת יתר".
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
