דובאי - תמרור אזהרה למשקיעים לקראת 2010, מומלץ להתכונן
החלטת ממשלת דובאי לבקש דחייה בתשלומי החוב של הקונגלומרט 'דובאי וורלד' היא לא רק תזכורת לבעיות הקשות של דובאי עצמה ("זה לא חדש" - כפי שאמר אמש אייל קליין, אסטרטג שווקים ב-IBI ל-Bizportal) אלא גם צלצול השכמה למשקיעים לקראת 2010, שנה בה הממשלות ברחבי העולם יפעלו נמרצות כדי להקטין פעילות בשווקים.
בשנה החולפת ראינו צעדים חסרי תקדים מבוצעים ע"י הרגולטורים וקובעי המדיניות מסין ועד ברזיל. צעדים אלו הגדילו את הגרעון העולמי ומתחו מאוד את היכולת הממשלתית לממן בכלל, ומבלי לחטוף ביקורת קשה, בפרט את השווקים. המשקיעים צריכים לזכור שהממשלות לא רק יכולות, אלא גם צפויות, לשנות את כללי המשחק וזה אומר - שכל הנכסים שהמחירים שלהם תודלקו ע"י גורם חיצוני (כגון ממשלות, בנק מרכזי, קרן המטבע הבינלאומית והרשימה עוד ארוכה) יצטרכו להתאים את עצמם לכך.
ירידות חדות נרשמות מאז שדובאי וורלד, חברת ההשקעות הממשלתית הנמצאת מאחורי חלק מהפרויקטים השאפתניים ביותר של האימפריה, אמרה ביום רביעי כי היא מבקשת לעכב תשלומים הנוגעים לחובותיה. סוחרים חוששים שהבקשה לדחייה של שישה חודשים הינה סימן שממשלת דובאי מתקשה לעמוד ביתר חובותיה הנאמדים בכ-80 מיליארדי דולרים.
הסיטואציה בדובאי מדגישה שלמרות שהבנקים המרכזיים ברחבי העולם ייצבו את המערכת הפיננסית הם לא יכולים לגרום לכל הבעיות פשוט להעלם - וזה אחד הדברים המהותיים שאנחנו צריכים להבין לפני שנכנסים לשנת 2010.
דובאי תסתדר
הבעיות של דובאי שהוקמה בשנת 1971, מן הסתם, לא התחילו השבוע. האמירות האקזוטית שמיצבה את עצמה בעשור האחרון כמרכז תיירות ועסקים לעשירי העולם הייתה בין הנפגעים הקשים ביותר של משבר האשראי - מחירי הנכסים בה נחתכו ביותר מ-50% מהשיאים אליהם הגיעו בספטמבר 2008 והשאירו אחריהם שובל ענק של חובות.
הירידות שנרשמות באירופה, בעיקר בקרב מניות הבנקים הגדולים, די מוצדקות אם לוקחים בחשבון שענקי הבנקאות הבריטים שחלקם חולצו רק בשנה שעברה ע"י כספי משלמי המיסים בממלכה עומדים בצד השני של התמונה ומחזיקים בחובות של יותר מ-20 מיליארד דולר (כאשר ל-HSBC לבדו יש חשיפה של 15.9 מיליארד דולר לאיחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי). כמו כן, נפגעות מניות של חברות (שוב בעיקר מסקטור הפיננסים) בהן לאמירויות הערביות יש החזקות, מתוך חשש שהאחרונות יאלצו למכור את החזקותיהן כדי לממן את החובות.
כבר היום, למרות שעוד מוקדם מידי כדי לראות לאן יתפתח המצב, ניתן להניח שבסופו של דבר דובאי תמחזר את חובותיה, תדחה או לפחות תקבל הזרמת כספים מסיבית משכנותיה העשירות בנפט, כגון אבו-דאבי - האמירות עשירת הנפט באיחוד האמירויות, שנכון להיום, החליטה כנראה להעביר מסר כי לא תמשיך לתמוך בשכנותיה הבזבזניות.
מיידוף הכאיב - הרגשתם?
כמובן שיהיו כאלה שיפגעו, אך לא ברמה בו נפגע העולם כאשר ליהמן ברדרס קרס לפני פחות משנה וחצי. אולי יותר בכיוון של הונאת הענק של ברנרד מיידוף, אשר מבלה את שארית ימיו במתחם בתי-הכלא באטלר שבצפון קרוליינה אחרי ש"עקץ" את בעיקר את עשירי העולם, אלה שנופלים בהגדרה של מי שיכל היה להרשות לעצמו דירה (לפחות עד לפני שנה) בבורג' אל-ערב, הבניין השני בגובהו בעולם הניצב על אי מלאכותי בים.
אם לבחון את מצבנו, כאן בישראל, גל ההדף של דובאי לא אמור לפגוע בייחוד לא בהשוואה לצרות שגרם לנו "הנסיך של וול סטריט", שרוב לקוחותיו היו יהודים שחלקם היו אחראים למימון מוסדות ישראלים.
נוסיף על כך את הקשרים הדיפלומטיים שלנו עם דובאי (לא קיימים) ונגזים ונאמר שאת הנזק העיקרי כבר הרגשנו כאשר הטיסנאית שחר פאר לא הורשתה לשחק טורניר דובאי בפברואר השנה. אם נלך עוד יותר אז גם כאן שמו של לב לבייב עולה. הטייקון, שנמצא בימים אלה במרכז הסדר החוב של אפריקה ישראל, פתח בשנה שעברה שתי חנויות יהלומים בדובאי תחת המותג "לבייב".
אז ירידות בבורסה יהיו? כן, בהתבסס על איך שהדברים נראים עכשיו (החוזים צונחים ב-2.5% ובגרמניה הדקס איבד 3.25% אתמול בזמן שהמעו"ף נפל רק ב-1.1%). ממושכות, כנראה שלא (ממש לא צריך לרוץ למכור). אבל אין ספק שזה שלט אזהרה בולט ביותר לקראת 2010 בה צפויים הנגידים ברחבי העולם להוציא את "אסטרטגיות היציאה" שלהם מהמגירה ולמתן את ההרחבה המוניטרית (שהריבית צפויה לעלות אמרנו כבר?).
השאלה הגדולה היא האם המשקיעים גם צריכים להכין "אסטרטגיות יציאה" שיכללו הקטנת סיכון והסטת כספים, או שהם צריכים לחכות לראות איך הכלכלה העולמית ובראשה הקטר האמריקני תסתדר אחרי שינתקו לה את המכשירים.
