אשטרום רוכשת את חלקה של פיבי ב"מגדלי ויטה" בבני ברק ב-19 מיליון ש'
חברת אשטרום נכסים, בניהולו של מוטי סלע, הודיעה היום (יום א') כי תרכוש את חלקה של פיבי ב"מגדלי ויטה" שבבני ברק תמורת כ-19 מיליון שקלים.
טרם הרכישה החזיקו אשטרום נכסים ופיבי אחזקות בכ-17% מהפרויקט כל אחת, כך שאחזקתה של אשטרום לאחר הרכישה תגדל לכ-34%. אשטרום מסרה כי היא מנהלת מו"מ לרכישת יתרת האחזקות בפרויקט.
נזכיר כי, אשטרום הגדילה השנה את אחזקותיה גם בנכסים נוספים, ביניהם קניון חוצות המפרץ ו-4 נכסים מניבים בגרמניה, וזאת בהמשך להגדלת חלקה בקניון בת-ים אשתקד.
אשטרום תממן את הגדלת חלקה ב"מגדלי ויטיה" באמצעות הונה העצמי וכן באמצעות הלוואות בנקאיות. במקביל, מנהלת אשטרום נכסים מו"מ גם עם בעלי המניות הנוספים בפרויקט, הלוויל השקעות (17%) ותקומה מזון איכות בע"מ (49%) לרכישת יתרת האחזקות בפרויקט מתוך כוונה להגיע לאחזקה של 100%.
פרויקט "מגדלי ויטה" ממוקם בחלקה המערבי של בני ברק, ברחוב בן-גוריון, בסמוך לקניון איילון, ומשתרע על קרקע בשטח של כ-7,900 מ"ר. הפרויקט כולל שטחי משרדים ומסחר בשטח של כ-17,500 מ"ר וכן כ-500 חניות, כאשר מתוך שטח זה נמכרו כבר כ-5,100 מ"ר, ויתרת השטח, כ-12,400 מ"ר, מושכרים במלואם. כמו כן, לקרקע תב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת להקמת מגדל משרדים נוסף בשטח של כ- 16,500 מ"ר. בשנת 2008 הסתכמו דמי השכירות של הפרויקט בכ-8 מיליון שקלים.
"הגדלת חלקה של אשטרום נכסים בפרוייקט "מגדלי ויטה" היא חלק מהאסטרטגיה שלנו להגדלת חלקנו בנכסים שיש לנו כבר זכויות בהם, ושאנו מכירים אותם היטב", מסר מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים. "במידה ותהיינה הזדמנויות נוספות התואמות אסטרטגיה זו, לא נהסס לבחון אותן ולנצלן, כפי שעשינו גם בתקופת ההאטה שפקדה את שוק הנדל"ן המקומי".
בנוסף להגדלת חלקה בנכסים האמורים, השקיעה אשטרום נכסים לאחרונה כ-7.3 מיליון שקלים במסגרת הנפקת הזכויות של חברת נצבא ושמרה על חלקה בחברה (כ-8.1%). בקיץ האחרון השלימה אשטרום נכסים גיוס של כ-180 מיליון שקלים בהנפקת איגרות החוב (סדרה 6). אגרות החוב שהוצעו הינן בריבית משתנה ודורגו על-ידי מעלות בדירוג A.
כמו כן, חתמה החברה לאחרונה על הסכם עם רשת הריהוט הבינלאומית "קיקה", על פיו תקים אשטרום את הסניף הראשון של "קיקה" בישראל בנתניה. הקמת הסניף צפויה להסתכם בהשקעה בסך של כ-130 מיליון שקלים, ולאחר מכן תשכיר אשטרום את הנכס ל"קיקה" לתקופה של 10 שנים תמורת דמי שכירות שנתיים שיסתכמו בשנה הראשונה בכ-13 מיליון שקלים.
אשטרום נכסים הינה חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן המניב בישראל. בבעלות החברה שטחי משרדים, מסחר, תעשייה ומלונאות ברחבי הארץ בהיקף של כ-200,000 מ"ר. החברה מחזיקה ב- 36.45% ממניות חברת אשלד, שנסחרת אף היא בבורסה, וב-8.13% ממניות חברת נצבא הבורסאית.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
