יד ראשונה: דירת 6 חדרים בקריית מוצקין נמכרה ב-1.42 מיליון שקלים
Bizportal ריכז מספר עסקאות יד שנייה מרחבי הארץ:
חברת גב ים מכרה 13 דירות בשכונת נוה גנים שמקימה החברה בקריית מוצקין בהיקף של כ- 15.5 מיליון שקלים בחודשים אוגוסט וספטמבר. בין הדירות שנמכרו בחודשיים האחרונים: דירת 6 חדרים, בשטח של 143 מ"ר, המשתרעת על מפלס אחד, ועם מרפסת בשטח של 17 מ"ר, שמחירה 1.42 מיליון שקלים. עוד נמכרה, דירת 5.5 חדרים, בשטח של 138 מ"ר, עם מרפסת של 15 מ"ר, המשתרעת אף היא על מפלס אחד, שמחירה 1.37 מיליון שקלים.
חברת "יורו ישראל" מכרה 11 דירות בהר חומה ובמודיעין בחודש אוקטובר בהיקף של 16.7 מיליון שקלים. בפרויקט יורו גולד, שבונה החברה בהר חומה, נמכרו 5 דירות בהיקף של כ- 5.9 מיליון שקלים. בין הדירות שנמכרו: דירת 5 חדרים, בשטח של כ- 120 מ"ר, עם גינה בשטח של כ- 60 מ"ר, נמכרה במחיר של כ- 1.35 מיליון שקלים. דירת 4 חדרים, בשטח של כ- 110 מ"ר, עם מרפסת ומחסן, נמכרה בכ- 1.15 מיליון שקלים.
בפרויקט יורו גארדן, שבונה החברה במתחם בוכמן במודיעין, נמכרו 6 דירות בהיקף כספי של 10.8 מיליון שקלים. דירת קוטג' בת 6 חדרים, בשטח של כ- 155 מ"ר, עם גינה בשטח של כ- 60 מ"ר, נמכרה ב- 1.8 מיליון שקלים.
השבוע ייפתח לשיווק שלב ב' של הפרויקט המשותף של פרשקובסקי ו"שיכון ובינוי" ברחובות, הכולל 227 יחידות דיור ב- 8 בניינים. שלב א' של הפרויקט כלל 99 יחידות דיור ב-3 בניינים של 9 קומות. עד כה נמכרו למעלה מ 75% מהדירות.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
