גל הגיוסים בביומד נמשך: חברת ביוקנסל נערכת לגיוס של 20 מיליון שקל

מטרת הגיוס המתוכנן היא למימון פיתוח התרופות של החברה ולצורך הבאתם לאישור לשימוש חולי הסרטן
קובי ישעיהו |

בשבועות האחרונים נדמה כי התאבון של המשקיעים להשקעה בחברות מתחום הביומד הביא לכך שכמעט כל חברה בתחום יוצאת בהנפקה או סבב גיוס כזה או אחר.

חברת ביוקנסל, הפועלת בתחום של פיתוח תרופות לסרטן, פרסמה אמש תשקיף מדף שיאפשר לה לגייס הון בשנתיים הקרובות. גורמים בשוק ההוןהמעריכים שהחברה בוחנת גיוס הון בשבועיים הקרובים אז תגייס, באמצעות מניות וכתבי אופציות, כ-20 מיליון שקל.

מטרת הגיוס המתוכנן היא למימון פיתוח התרופות של החברה ולצורך הבאתם לאישור לשימוש חולי הסרטן.

ביוקנסל היא חברת ביומד המפתחת תרופות חדשניות לטיפול בסרטן ונמצאת בשלב מתקדם של ניסויים קליניים מסוג סרטן שלפוחית השתן (phase II), סרטן השחלות (phase IIIa) וסרטן הלבלב (phase IIIa). גודל השוק של שלושת סוגי הסרטן הינו למעלה ממיליארד דולר בשנה.

התרופה BC-819, פרי פיתוח של פרופסור אברהם הוכברג, הורגת תאים סרטניים המבטאים גן H19 ואינה פוגעת בתאים בריאים. גן זה הינו מכנה משותף ל-40 סוגי גידולים סרטניים.

נזכיר כי לפני כחודשיים דיווחה החברה על קבלת תוצאות חיוביות בניסוי בעכברים, לפיהן תרופת הדגל של החברה, ,BC-819, הדגימה יעילות בטיפול בסרטן הריאות מהסוג הנפוץ ביותר (תאים לא קטנים). במסגרת הניסוי, עכברים בהם הושרה סרטן הריאות, טופלו באמצעות תרכובת של BC-819 ו-PEI (חומר העוזר לתרופה לחדור לתאים הסרטניים), שניתנה בתרסיס אשר הוזלף לריאות.

מתוצאות הניסוי עלה, כי גידולים סרטניים בעכברים אשר טופלו כאמור, היו קטנים משמעותית, בהשוואה לקבוצת ביקורת אשר לא טופלה. כמו כן, העכברים אשר טופלו חיו פרק זמן ארוך יותר מהעכברים אשר לא טופלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

מוחמד בן סלמאן
צילום: מוחמד בן סלמאן

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש. איראן היא סימן שאלה, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין מתקדמת בעצלתיים, יגיע. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. כנראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, כרצחנית. בסוף עסקים זה אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, זאת לא כל התמונה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה גם של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין מתעורר וגדל שם והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?.

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה בסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.