טרנד חדש בת"א? כמעט 20 מיליון שקלים ביום זרמו בתעודות על ברזיל

איל סגל מתכלית: "יש כניסה מאוד מאוד גדולה של הציבור וגם של מוסדיים". דורון כהן מ'רוטשילד': "50% מהכספים שבתעודות מושקעים ב-2 מניות בלבד, אין שם הגבלה של 9.5%"
קובי ישעיהו |

בשבועות האחרונים מרכזות שלושת תעודות הסל הפועלות בשוק המניות הישראלי ומתמחות בהשקעה בברזיל מחזורי מסחר ערים. אם עד תחילת חודש אוקטובר הסתכם המחזור היומי הממוצע בשתי התעודות הותיקות יותר, זו של קסם וזו של פסגות, בכ-4-5 מיליון שקל, הרי שבשבועיים האחרונים הוא זינק ליותר מ-10 מיליון שקלים במקרה של קסם ולא רחוק מכך בתעודה של פסגות.

גם התעודה החדשה יחסית בשוק, זו של תכלית שהושקה לפני פחות מחודש, מרכזת מחזורים ערים מאז השקתה. התעודה גייסה בהשקה כ-35 מיליון שקל והגיעה היום לביקף נכסים של כ-150 מיליון שקל.

ההתעוררות במחזורים באה כמובן על רקע המגמה החיובית בשוקי ההון ברחבי העולם ובעיקר עקב ציפיות כי הכלכלה הברזילאית ושוק המניות שם יציגו תשואות עודפות על שווקים אחרים בשנים הקרובות. גם הזכיה של ריו דה ז'נירו באירוח האולימפיאדה של 2016 תרמה את שלה. כלכלת ברזיל אכן נראית טוב וצפויה על פי קונצנזוס האנליסטים לצמוח ב-2010 בשיעור של 3.8%.

אתמול הפתיעה ממשלת ברזיל עם הטלת מס על ההשקעות זרים במדינה ומדד המניות הברזילאי, הבווספה, צנח אתמול 4.7% במהלך המסחר, אף שתיקן בהמשך המסחר ונסגר בסיומו בירידה של 2.8%. הטלת המס באה כניסיון לעצור את התחזקות הריאל אל מול הדולר, מה שפוגע ביכולת התחרות של היצואנים הברזילאים.

ברזיל נהנית כיום מעלייה של מחירי הסחורות אותן היא מפיקה ומתנועה גוברת של השקעות זרות למדינה. להמחשה, חברת Vale, המפיקה הגדולה בעולם של ברזל הודיעה כי בשנה הבאה תוציא חצי מהתקציב השנתי שלה בברזיל.

דורון כהן, מנהל הסניף הישראלי של בית ההשקעות רוטשילד, אומר בשיחה עם Bizportal כי "הקרן שלנו המתמחה בברזיל מנהלת כיום קצת יותר מ-40 מיליון שקל. הגיוסים בקרן כל הזמן הולכים ומתגברים, זה התחיל במאות אלפים ביום, עבר למיליון שקל ובימים האחרונים אנחנו רואים גיוסים של שני מיליון שקלים ליום".

"חבל שאנשים מתעוררים מאוחר יותר. אבל מי שמסתכל כמה שנים קדימה, אין ספק שברזיל, ביחד עם סין והודו זה המקום להיות בו. דיברנו על זה כל כך הרבה בחודשים האחרונים ואמרנו שוב ושוב שצריך להיות שם. אלה מקומות שצריך לשבת שם כל הזמן. צריך לנצל עיתות משבר ואז אפשר לעשות רווחים מאוד גדולים. גם עכשיו אנחנו נמצאים ברמות מחירים מאוד נוחה".

"תעודות הסל מאוד מוטות בדרך כלל, בגלל שכ-50% מהכסף שבתעודות מושקע בשתי מניות, פטרובראז, ו-CVRD. ויש עוד כך כל הרבה חברות טובות ששוות השקעה ולכן הקרן שלנו מעניקה פיזור יותר רחב. אין שם את ההגבלה של 9.5% או משהו קרוב לזה, כמו בארץ. אפשר לשלב השקעה בברזיל באמצעות הקרנות ותעודות הסל".

נציין כי הקרן של רוטשילד עלתה מתחילת החודש בכ-10% ומתחילת השנה ביותר מ-100%. תעודת הסל "קסם ברזיל RINVEST" זינקה בכ-139% ב-12 החודשים האחרונים.

איל סגל, מנכ"ל תכלית בית ההשקעות, אומר כי "היתה לנו השקה לא רעה בכלל של התעודה על ברזיל. כיום התעודה מרכזת נכסים בהיקף של כ-150 מיליון שקלים. יש כניסה מאוד מאוד גדולה של הציבור, אבל יחד איתו גם המשקיעים המוסדיים נכנסו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.