חזרתם של הפורשים: ההתאחדות "החדשה" וארגוני קבלנים מקומיים יחזרו לחיק התאחדות הקבלנים
ארגוני הקבלנים שפרשו לפני מספר שנים מהתאחדות הקבלנים והבונים בראשותו של ניסים בובליל, יחזרו לחיק הארגון, במהלך שהובילו ארגוני הקבלנים בירושלים ובפתח תקווה.
לפני שלוש שנים, פרשו מהתאחדות הקבלנים שלושה גופים: ההתאחדות הארצית בוני ומפתחי ישראל (התאחדות הקבלנים החדשה), ארגון קבלני ירושלים וארגון קבלני פתח תקווה. הגופים, ביחד עם התאחדות הקבלנים ממנה פרשו, הגיעו למתווה לפיו יחזרו ויאחדו את פעילותם עם התאחדות הקבלנים הארצית בראשותו של ניסים בובליל. המהלך טעון אישור סופי של הארגונים הפורשים.
את המהלך לחזרתם של הארגונים להתאחדות הובילו שמואל לוי, יו"ר ארגון קבלני ירושלים, ועומרי גלבאום, יו"ר ארגון קבלני פתח תקוה מול בובליל ומנכ"ל ההתאחדות ,יוסי גורדון.
נציין כי מספר קבלנים מארגון באר שבע שפרשו מההתאחדות הארצית והארגון המקומי הרשמי יחזרו אף הם להתאחדות הקבלנים הארצית. בכך יסתיים הפיצול בענף וכל ארגוני הקבלנים בישראל ( ארגונים מקומיים, קבלני תשתיות וקבלני שיפוצים) יאחדו פעילותם בהתאחדות הקבלנים והבונים, מסר בובליל.
"מאז שנבחרתי לתפקיד נשיא התאחדות הקבלנים פעלתי לאיחוד הכוחות בענף הבנייה ויצירתו של גוף יציג מאוחד לכל הקבלנים בישראל", אמר בובליל. "בשלב הראשון פעלתי לאיחוד הפעילות של התאחדות קבלני התשתיות בראשותו של אייל גבאי בהתאחדות הקבלנים הארצית. בשלב השני איחדנו כוחות עם התאחדות קבלני השיפוצים בראשותו של ערן סיב. כעת אנו משלימים את המשימה על ידי החזרתם של ארגוני הקבלנים המקומיים לבית ההתאחדות ויצירת גוף יציג אחד ומאוחד שיפעל למען כל העוסקים בענף".
לדברי יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת ב.יאיר ויו"ר ההתאחדות הארצית בוני ומפתחי ישראל, המטרה היא להקים גוף אחד "המייצג באופן שווה את כלל הקבלנים ללא תלות בהיקף פעילותם".
במסגרת הגוף המאוחד, תוקם ועדה מיוחדת המורכבת מנציגי שתי ההתאחדויות במטרה להילחם בתופעת תנאי הסף למכרזים, "המקשים על הקבלנים הקטנים והבינוניים", אומר ביטון. "בנוסף, ייעשו שינויים תקנונים משמעותיים כדי להבטיח ייצוג שווה לכל קבלן וקבלן ללא זכויות יתר לחברות הגדולות".
האיחוד יבוצע לקראת סוף השנה, לאחר ששני הגופים יאשרו את התקנון של הגוף המאוחד ויתקיימו בחירות כלליות לשני הגופים באופן משותף, מסר ביטון.
נזכיר כי, התאחדות הקבלנים החדשה הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי ארגוני קבלנים מקומיים אשר פרשו מהתאחדות הקבלנים והבונים על רקע טענות בדבר ייצוג מפלה לקבלנים הקטנים והבינוניים. כיום מונה ההתאחדות החדשה 600 חברים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
