עסקה נוספת לרבד בבריטניה: תרכוש 25% מ-6 חנויות דבנהמס לפי שווי של 396 מ' ש'

החנויות מושכרות לרשת בתי הכולבו עד שנת 2034 בשכ"ד שנתי של כ-33.8 מ' ש'. לצורך מימון העסקה יקבלו הרוכשים הלוואה בסך של כ-277 מיליון שקלים
עינת פז-פרנקל |

חברת הנדל"ן רבד, בשליטתו של יגאל אהובי ובניהולו של אריאל אבן, ממשיכה להרחיב את תיק הנכסים שלה באנגליה. רבד תרכוש 25% מהזכויות ב-6 חנויות של רשת דבנהמס (Debenhams) בבריטניה לפי שווי של כ- 396 מיליון שקלים, כך הודיעה היום (יום ה') חברת הנדל"ן. השטח הכולל של העסקה נאמד בכ- 73 אלף מ"ר.

החנויות מושכרות לרשת בתי הכולבו עד שנת 2034 בשכ"ד שנתי של כ-33.8 מיליון שקלים. מהחברה נמסר כי ב- 4 השנים הקרובות יעלו דמי השכירות ב- 3% מדי שנה וב- 2.5% ב- 5 השנים שאחריהן. העסקה משקפת תשואה שנתית ממוצעת, לפני מס, של 17.4% על ההון העצמי. לצורך מימון העסקה יקבלו הרוכשים הלוואה בסך של 276.7 מיליון שקלים, המהווה 70% ממחיר הנכס.

כאמור, שש החנויות מושכרות לחברת דבנהמס, חברה ציבורית המפעילה רשת של בתי כלבו מהגדולות בבריטניה ושנסחרת בבורסת לונדון לפי שווי של כמיליארד פאונד. שכר הדירה השנתי הנוכחי שמשלמת דבנהמס מסתכם ב- 33.8 מיליון שקלים (5.3 מיליון ליש"ט) ובחוזה ארוך טווח של כ-25 שנה (עד שנת 2034).

מהחברה נמסר כי החוזה כולל מנגנון של עליית שכר הדירה לאורך כל התקופה. במסגרת הסכם השכירות נקבע כי דמי השכירות ב-4 השנים הקרובות יגדלו ב- 3% מדי שנה כך שמשקפים תשואה ממוצעת, לפני מס, במהלך חמש השנים הראשונות של כ- 17.4%.

לפי ההסכם, החל מחודש מארס 2014 ועד לחודש מארס 2019 יגדלו דמי השכירות בכ- 2.5% נוספים מדי שנה ובמהלך השנים 2024 ועד 2029 ייקבע שכר הדירה על-פי הגבוה מבין שתי האפשרויות: עלייה של 2.5% בשנה המצטברת לחמש שנים (כ- 13%) או שווי שוק של דמי שכירות לנכס דומה כפי שיקבע על-פי הערכת שמאי. העלויות הכרוכות בשכירות חלות ויחולו על השוכר באופן מלא (אחזקה, ניהול, מיסים, ביטוח וכו').

לצורך מימון העסקה יקבלו הרוכשים הלוואה ל- 5 שנים. היקף ההלוואה מסתכם בסך של כ-277 מיליון שקל (כ- 43.5 מיליון פאונד), המהווים 70% ממחיר הפרוטפוליו כולו. הריבית על ההלוואה תהיה קבועה בשיעור של 4.8%. במהלך 5 שנות ההלוואה תשולם ריבית בלבד והקרן תפרע בסוף התקופה.

"העסקה הנוכחית הינה חלק מיישום האסטרטגיה העסקית לרכישת נכסים איכותיים המושכרים לשוכרים איכותיים ולתקופות ארוכות", מסר אריאל אבן, מנכ"ל רבד. "שש החנויות הנרכשות ממוקמות, כל אחת באזור שלה, במיקומים אטרקטיביים, והדייר, דבנהמס, הינה רשת מפורסמת בעלת חוסן פיננסי, כפי שהוכיחה רק לאחרונה במסגרת הגיוס הכספי שהשלימה. חשוב לציין כי מנגנון עליית שכר הדירה יקל עלינו ביצוע מימון מחדש של הנכסים כבר בתום תקופת ההלוואה הנוכחית. כמו כן, ההלוואה נתקבלה בתנאים טובים והינה זולה ביחס לתנאי השוק הנוכחיים. אנחנו נמשיך ונבחן עסקאות על-מנת לנצל את המחירים הנמוכים יחסית בהם נמכרים נכסים איכותיים".

עסקה זו מצטרפת לעסקאות נוספות של החברה בתקופה האחרונה, ביניהן גם באנגליה. בחודש יוני 2009 דיווחה החברה כי השלימה רכישת 50% ממתחם משרדים באנגליה, הכולל 5 מבנים בשטח נטו של כ- 24 אלף מ"ר לפי שווי של כ-350 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.