בית משפט השלום בתל אביב קבע כי בנק לאומי וכונסי הנכסים של מלון נופית באילת לא ישלמו 40 מיליון שקלים לרוכשי יחידות הדיור של המלון. בכך, דחה בית המשפט את התביעה הראשונה מבין 260 תביעות הפיצויים

שסכומן עומד על כ-290 מיליון שקלים.

במסגרת התביעה, דרשו הרוכשים פיצוי בסך 40 מיליון שקלים מבנק לאומי וכונסי הנכסים של המלון. הדיון בתביעות הנוספות עוכב עד למתן פסק הדין בתביעה הראשונה.

בית המשפט נימק הת אחלטתו בכך ש"התנהגות חלק מהרוכשים תרמה תרומה מכרעת לטרפוד כל ניסיון לנהל את המלון על מי מנוחות, השפיעה באופן מכריע על שווי הנכס, והובילה אותו עד כדי מצב של אי-סחירות".

את בנק לאומי ואת כונס הנכסים ייצג עוה"ד דור שחם, שותף במשרד עוה"ד המבורגר עברון ושות'.

במסגרת התביעה הראשונה שהוגשה מטעם בעלי שלוש יחידות במלון, טענו התובעים כי "כונסי הנכסים הטעו את בית המשפט בכל הנוגע להיקף הרכוש המשועבד; השתלטו על השטחים הציבוריים במלון ומנעו גישה ליחידותיהם משך שמונה שנים; התרשלו בכך שנמנעו מלשמור ומלבטח את המלון; לא מצאו חברת ניהול שתנהל את המלון אחרי שחברת 'דורטל', שניהלה אותו, קרסה; ולא עשו די על מנת לסיים את הליכי הכינוס ולמכור את הרכוש המשועבד במלון".

בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי התנהגות חלק מהרוכשים, וכן מצבו הפיזי של המלון, "הקשו עד מאד על מציאת חברה שתיאות לנהלו וקבע כי כונסי הנכסים לא התרשלו כאשר כשלו ניסיונותיהם למנות חברה שתנהל את בית המלון". בית המשפט מצא כי רוכשים מסוימים של יחידות במלון "תרמו תרומה מכרעת לטרפוד כל ניסיון לנהל את המלון על מי מנוחות, וכי השפעה מכרעת על שווי הנכס, עד כדי מצב של אי-סחירות, נובעת גם מכך שהרוכשים נחלקו לכמה קבוצות, אשר כל אחת מהן החזיקה דעה שונה באשר לעתיד הנכס".

בית המשפט קיבל במלואן את טענות הנתבעים וקבע כי "כונסי הנכסים פעלו במסגרת תפקידם בהתאם להוראות בית המשפט, וכי אין לקבל את הטענות כי הטעו את בית המשפט או עשו מעשה שכונס נכסים סביר ונבון לא היה עושה בנסיבות העניין". בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות מאמצי הכונסים לנהל את המלון או למכרו, "העלו הללו חרס בידיהם בגלל התנהגותם ההרסנית של אותם רוכשים וחייב את התובעים בהוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים".