לא עובר לרוטשילד 1: בנק ישראל הפסיק המו"מ על משרדים במגדל בת"א
אתמול (יום ב') דווח כי בנק ישראל פתח במשא ומתן חשאי לרכישת ארבע קומות של משרדים מפוארים במגדל "רוטשילד 1" בתל-אביב, תמורת כ-100 מיליון שקלים (
היום (יום ג'), דווח בגל"צ כי בנק ישראל הפסיק את המו"מ על המשרדים בבניין. על פי הערכות בענף הנדל"ן, מחיר 4 הקומות בהן התעניין בנק ישראל בבניין רוטשילד 1 בתל אביב נאמד בכ- 100 מיליון שקלים. שמאי המקרקעין גלעד המאירי העריך אתמול כי "בזכות המיקום ורמת הבנייה, המגדל המפואר הוא אפשרות הרכישה היקרה ביותר בתל-אביב".
המגעים לרכישת המשרדים הופסקו, ככל הנראה, בעקבות הפרסומים בתקשורת, וכן בעקבות טענות ועד העובדים של בנק ישראל שמדובר בפזרנות מיותרת בתקופה זו של מיתון כלכלי.
נזכיר כי, בבנק ישראל קיוו למזג את כלל הפעילות בתל אביב לבניין המרכזי ברחוב לילינבלום - אולם לאחר שהתברר כי אין בו מקום לכל העובדים, החלו שם לבחון ברצינות את חלופת המשרדים היקרים ברוטשילד.
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
