מס תשומות לא צריך לשמש לייצור מע"מ בשנת ההוצאה

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 קובע כי "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד...;" משמע, הוצאה תותר בניכוי רק אם שימשה לייצור הכנסה באותה שנה. לעניין מע"מ המצב שונה. סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") קובע כדלהלן: "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס." אין מגבלה שבאותה שנה שבה שולם מס תשומות, יהיה אף מס עסקאות. הכלל הבסיסי לעניין מע"מ הוא שיותר לנכות מס תשומות בהנחה שהנכס ייצר בעתיד מס עסקאות. לגבי נכס שקוזז מס תשומות בעת רכישתו, ולאחר מכן נשרף - נשאלת השאלה: מה דין מס התשומות לאור סעיף 41 לחוק מע"מ? הרי הנכס כבר לא ייצר מס עסקאות. על כך אפשר ללמוד מהוראת תאמ"ו 66.714.1, שקובעת כך: "עוסק שניכה מס תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו (כגון: שריפה, גניבה, פריצה וכו'), נוהג כדין ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות." האמור בהוראת התאמ"ו נוגד את הפסיקה בע"ש 141/00 א.ג.מ.ק למסחר בע"מ. בע"ש 1074/01 בעניין צביון נקבע פעם נוספת שתשומות יותרו בניכוי רק אם יש הסתברות גבוהה לביצוע עסקה חייבת במע"מ. לאחרונה נקבע בע"ש 3071/04 בעניין את ישר בע"מ כי ברכישת דירת מגורים שאמורה לשמש להשכרה לשימוש מלונאי, יותר לקזז את מס התשומות. קיזוז מס התשומות יתאפשר אף שבחלק מהתקופה הנכס לא הושכר, ואפילו אם שימש את קרובי בעלי השליטה למגורים. השימוש החורג לתקופה מסוימת לא ימנע את קיזוז מס התשומות, בהנחה שיהיה שימוש סופי שייצר את מס העסקאות, שמגובה בתוכנית.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"