אנשי האקדמיה נגד הרפורמה במקרקעין: "תאפשר צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים"

בימים אלה דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק, שעניינה רפורמה במקרקעי ישראל. היום (יום א') שלחו אנשי אקדמיה מכתב מחאה לראש הממשלה כנגד "ההליך הפגום והאנטי דמוקרטי באמצעותו מנסה הממשלה להעביר את אחת הרפורמות החשובות ביותר בתולדות מדינת ישראל בחקיקה חפוזה, שאינה מאפשרת דיון ציבורי אמיתי".

כשני תריסר פרופסורים חתומים על העצומה לממשלת ישראל, כולל ד"ר סנדי (אלכסנדר) קדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; פרופ' דני רבינוביץ, מבי"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' מיכל גרין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון; ופרופ' משה קול מהחוג לאקולוגיה באוניברסיטה העברית.

לדבריהם, "הרפורמה המוצעת צפויה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין בישראל ואת אושיות החברה הישראלית. מתפיסה אידיאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות מציעה הרפורמה מעבר לתפיסה ניאו-ליברלית הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית הינה הפקת רווח לבעליו".

אנשי האקדמיה מוסיפים, כי "למעשה, מציעה הרפורמה חלוקה חדשה של עושר בחברה תוך שהיא פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים בדור הנוכחי. יש לזכור כי קרקע הינה משאב מוגבל שלא ניתן לייצר ממנו עוד. לכן, מי שמקבל בעלות בקרקע היום יהיה עשיר יותר בעתיד, בעוד שהיכולת של הדורות הבאים ליהנות ממשאב הקרקע תוגבל".

הקבוצה דורשת "דיון ציבורי מעמיק ושקוף שאינו יכול להתגבש במחטף בהליך חקיקה מזורז. אמנם, הפרק שמתייחס להצעת הרפורמה פוצל מחוק ההסדרים, אולם בשלב זה נראה כי הפיצול הינו מלאכותי בלבד וקצב הדיונים בכנסת מותאם ללוח הזמנים הקצר של חקיקת חוק ההסדרים".

לדבריהם, הרפורמה המוצעת פוגעת במשטר החוקתי של מדינת ישראל, שכן משמעותה בפועל היא ביטול חוק יסוד באמצעות חוק רגיל. למעשה, מאפשרת הרפורמה הפרטה גורפת של המקרקעין, בניגוד לקבוע בחוק יסוד: מקרקעי ישראל. "חוק יסוד: מקרקעי ישראל אוסר על העברת בעלות במקרקעי ישראל, אלא בסוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שנקבעו בחוק. כיום חוק מקרקעי ישראל מתיר העברת בעלות בקרקע עירונית עד 200 אלף דונמים. הרפורמה, מגדילה את המגבלה באופן משמעותי ומכפילה אותה בפי 4 ללא שום נימוק ולא בדיקה של כמה דונם הועברו בפועל בבעלות מתוך המגבלה הקיימת. בכך בעצם הרפורמה מעקרת מתוכן את חוק היסוד".

במכתבם, מונים חברי האקדמיה מספר רב של נימוקים נגד הרפורמה וההליך החקיקתי. לסיכום, הם "קוראים לראש הממשלה, חברי הממשלה וחברי הכנסת, לשוב ולשקול את מידת רצינותה של הרפורמה המוצעת במקרקעי ישראל, ולאפשר קיום הליך חקיקה תקין, אשר יכלול הזדמנות ראויה למכלול הציבור הישראלי להביע עמדתו בהקשר לשינוי החוקתי המוצע במהותו וניהולו של המשאב הציבורי הקרקעי".