הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט-2009. דברי הסבר מאת עו"ד עדי ויינשטיין-בן ארי

ביום 16.6.2009, פורסמה ברשומות הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט-2009 (להלן:"הצעת החוק"). להלן עיקרי הצעת החוק:

החוק המוצע קובע מנגנון של הטלת עיצום כספי על הלנת שכר, באופן שיאפשר גם אכיפה במישור המנהלי ולא הפלילי בלבד. מטרת מנגנון העיצומים הכספיים המוצע הינה להדגיש, כי ברירת המחדל הראשונה בכל הנוגע להתנהגות זו היא במישור המנהלי.

נקבע בהצעת החוק, כי הלנת שכר הינה התנהגות שנושאת בצידה סנקציה פלילית.

לפיכך, מוצע מנגנון מנהלי המיועד, לטיפול בהפרות חוק, שדרך המלך לטיפול בהן היא במישור המנהלי ולא הפלילי. הטיפול במישור הפלילי בהלנת השכר מיועד לנסיבות מיוחדות, חריגות ובוטות של הלנת השכר, שמצדיקות הגשת כתב אישום חלף הטיפול במישור המנהלי.

מוצע לקבוע בסעיף 25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן:"חוק הגנת השכר"), כי הלנת שכרו של עובד על ידי מעביד תהווה עבירה פלילית, אשר לצידה עונש מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, העומד כיום על 67,300 שקלים חדשים.

בהתאם להצעת החוק, בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאים להתחשב בעובדה, שהוטל פיצוי הלנת שכר, שעה שיבואו לגזור את דינו של מי שנמצא אשם בדין פלילי בשל הלנת השכר כאמור.

כן מוצע לקבוע, כי הנסיבות להפחתת פיצוי הלנת שכר בתובענה אזרחית הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת השכר, יחולו בשינויים המחויבים גם בהליך הפלילי בעבירה של הלנת שכר.

מוצע, כי תחילתו של חוק זה תהא ביום שיקבע שר התמ"ת, וזאת לאחר שנוכח, כי הוראות לעניין הגברת האכיפה בדיני העבודה נקבעו בחוק.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".