יש לפרש את ההוראות המחריגות של חוק שעות עבודה ומנוחה, באשר ל"תפקיד הנהלה" ו"תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי", באופן דווקני ובצמצום

העובדות -------------- בסט ביי רשתות שיווק בע"מ, רשת חנויות לשיווק מוצרים (להלן: "המעבידה") ומנהלה, מר אהרון מידן נתבעו על ידי משרד התמ"ת בבית הדין האזורי לעבודה בגין העסקת מנהל הסניף, מר ניר גולן (להלן: "העובד") בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה").

בית הדין האזורי בחן אם תפקידו של העובד הוא בגדר "תפקיד הנהלה" או האם הוא תפקיד הכרוך ב"מידה מיוחדת של אמון אישי", במשמעות סעיף 30א(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, שעל העסקתם לא חלות הוראות חוקשעות עבודה ומנוחה.

בית הדין האזורי קבע, כי לאור הסמכויות המוקנות לעובד כמנהל הסניף נוצר ספק סביר באשר לתחולת החוק עליו, ועל כן יש לזכות את המעבידה ומנהלה מן האשמה שיוחסה להם.

משרד התמ"ת הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על זיכוי המעבידה ומנהלה מעבירה בשל העסקת העובד, שהינו עובד יהודי, ביום המנוחה השבועי, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה.

פסק דין ------------ עובד הנמנה על אחת הקבוצות המפורטות בסעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה מוצא מתחולת החוק, והסנקציות הפליליות שבחוק אינן חלות על העסקתו. לענייננו, נוגע הסייג שבסעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, המתייחס ל"תפקיד הנהלה" או ל"תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי". מכאן, ככל שיוכר תפקידו של מנהל הסניף באחת מקטגוריות אלה, אין החוק חל על העסקתו ואין תוקף לסנקציות הפליליות לגביו.

המדיניות המנחה בפסיקה פירשה את הסעיפים החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה בצמצום, כך שפחות עובדים יוצאו מתחולתו של החוק. על רקע עקרון זה, יש לבחון את משמעות הביטויים "תפקיד הנהלה" ו"תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי" אשר לגביהם קבע המחוקק, כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על העסקתם. בית הדין ניסה לאפיין מספר מרכיבים היכולים להיות רלבנטיים לשאלת הגדרת גבולותיו של "תפקיד הנהלה" במשמעות סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה. מאפיינים אלה יש לבחון על רקע טיבו ואופיו של כל ארגון ובכל מקרה אין הם בבחינת רשימה סגורה וממצה.

בכל ארגון קיימים תפקידים הנושאים תואר של "מנהל" במגוון צורות, אלא שכינויו של תפקיד מסוים בארגון אינו יכול לשמש ראיה או סימן להיותו של אותו תפקיד בגדר "תפקיד הנהלה" כמשמעותו בחוק. לא השם, הכינוי או התואר יקבעו את מעמדו של "תפקיד הנהלה" אלא טיבו ומהותו האמיתיים של התפקיד, על רקע הנתונים המיוחדים למסגרת הארגונית הנתונה.

נפסק לעניין זה, כי "תפקיד הנהלה" אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, הממונה הישיר או מי שנמנה על ההנהלה בדרג הביניים של המפעל, אלא למנהל בכיר, שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות.

נפסק, כי מנהל הוא מי שקובע את מדיניות הנהלת המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לכלל ביצוע, ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה ובהתאמתה למציאות המשתנה. יש צורך שבעל התפקיד יהיה מעורב בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו.

תפקיד הנהלה, הכרוך בדרך כלל בעבודה בשעות חריגות ובתנאים מיוחדים, נהנה באופן טבעי משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים שאינם נחלתם של העובדים "הרגילים". שכר ותנאי העסקה מיוחדים וחריגים יכולים לשמש אינדיקציה להיותו של התפקיד בגדר "תפקיד הנהלה".

מאפיין נוסף היכול להצביע על היותו של תפקיד מסוים במעמד של "תפקיד הנהלה" במובן החוק הוא טיבו של התפקיד ומעמדו בארגון. מאפיין זה קשה להגדרה מדויקת אך הכוונה היא לאותם תפקידים בארגון בהם נדרש העובד, בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד, לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה.

יודגש, כי המאפיינים הנזכרים אינם בבחינת רשימה סגורה ואפשר שבמקרה נתון יתקיימו מאפיינים נוספים, או שלא יתקיימו כל המאפיינים עליהם עמד בית הדין.

בכל מקרה שאלת תחולת סעיף 30(א) במקרה נתון תיקבע על ידי שילובם של המאפיינים ובחינתם לאור אופיו של הארגון בו מדובר, טיבו ומתכונת פעילותו, כל זאת על רקע תכלית החוק להחלת הוראותיו על ציבור עובדים גדול ככל האפשר.

כדי שחוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובד בשל "מידה מיוחדת של אמון אישי", צריכה להתקיים זיקה קרובה ומיוחדת של בעל התפקיד ל"תפקיד הנהלה" עליו לא חל החוק. אפשר גם שהחוק לא יחול על עובד השותף לסודות המפעל או שהוא איש סודה של ההנהלה וכיו"ב.

ביה"ד קבע, כי ללא ספק על העובד מוטלת אחריות בכל הנוגע לפעילות הסניף אותו הוא מנהל, אך יש הבדל בין עבודה אחראית וקשה לבין עבודת ניהול. כל תפקיד טומן בחובו מידה מסוימת של אחריות, בין אם רבה ובין אם מועטה, אך אין די בכך כדי להפוך תפקיד מסוים ל"תפקיד הנהלה" כנדרש בחריג לחוק. במקרה זה קבע בית הדין, כי האחריות המוטלת על העובד, חשובה ככל שתהיה, אינה הופכת את תפקידו ל"תפקיד הנהלה" ולכן, לא חל עליו הסייג שבסעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה. לפיכך, הוראות החוק חלות על העובד ולכן העסקתו בשבת בלא היתר הינה בבחינת עבירה לפי החוק.

בית הדין קיבל את הערעור והרשיע את המעבידה ומנהלה בעבירות שיוחסו להם באשר להעסקתו של העובד.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".