יו"ר ה-SEC: "אי אפשר למנוע ממשקיעים לקחת סיכון, אך אפשר לתת להם כלים להעריך אותו"

"אנחנו מצויים בעיצומו של תהליך הערכה מחדש של הסביבה הרגולטורית בארצות הברית", כך אמרה היום יו"ר רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC), מרי שפירו, שנשאה דברים בשידור וידיאו בכנס IOSCO בתל אביב. שפירו קבעה שעיקר יעדיה של ה-SEC היא "לשפר את האפקטיביות שלנו, לנסות לזהות פערים רגולטוריים ולנסות לעשות כל מה שצריך כדי לטפל גם במוצרים הפיננסיים החדשניים ביותר".

"עלינו להיות עירניים למוצרים מאוגחים, לבדוק כיצד הם נעטפים ולפקח עליהם", אמרה שפירו, "צריך לעשות את זה כל יום, אבל במיוחד בשעות משבר. אנחנו עושים את זה למען המשקיעים, הם צריכים לדעת שהם יכולים להשקיע את כספם בשוק. צריך לתת להם הרגשת בטחון. אנחנו יכולים להחזיר את תחושת הבטחון בשווקים ולתת להם את האפשרות לפרוח. זה התפקיד שלנו". שפירו מנתה את סדר העדיפיויות של ה-SEC בראשותה. "ראשית", אמרה ,"הגנה על המשקיעים. על דלת המשרד שלי יש שלט שעליו כתוב 'איך מה שאני עושה עוזר למשקיעים'. הם בעדיפות העליונה שלנו. שנית, שקיפות בשווקים. אנחנו מבינים את המשמעות של יציבות בשווקים. אי אפשר למנוע ממשקיעים לקחת סיכון, אך צריך לתת להם את הכלים המתאימים לדעת מה הסיכון שלקחו על עצמם. בכל מצב, עלינו להפחית את הסיכונים המערכתיים שמאימים על המערכת הפיננסית שלנו. צריך לבדוק גם מה המשמעות של התגמולים על התנהגות התאגידית בטווח הארוך, כיצד מערכת התמריצים פועלת במצבי משבר. אנחנו מנסים לעזור למשקיעים לאתר פערים במירקם הרגולטורי, במיוחד במוצרים פיננסיים כגון CDS ואחרים. אסור להתעלם ממוצרים אלו ויש לתת את השקיפות המתאימה להם, על מנת שנוריד באמצעות כך את היקפי הפערים הרגולטוריים הבלתי רצויים".

יו"ר הרשות לשירותים פיננסיים הבריטית, לורד אדייר טרנר, אמר במהלך הכנס כי המשבר הכניס לשוק סדרה שלמה של הנחות אינטלקטואליות, שעתה יש לבחון מחדש. "המשבר הגיע אחרי תקופה ארוכה של צמיחה ויציבות ברוב מדינות העולם, ולכן מאז 1998 זה בעצם המשבר הראשון בשווקים המתעוררים. צריך ללמוד את המסקנות , כך שבעוד עשור לא נצטרך להתמודד עם עוד משבר. אנו לא רוצים להימצא בשנת 2018 עם משבר דומה או חמור מהנוכחי", אמר טרנר.

"המשבר הוחרף על רקע החדשנות הפיננסית, מתוך הנחה שאפשר יהיה להנדס את השווקים בצורה מדויקת יותר ולספק למשקיעים תוצאה סופית טובה יותר של תשואות, מאשר הכלים שסיפקו תוצאה פחות טובה קודם. תופעה זו יצרה גידול במינוף בצורות שונות, לרבות בסעיפים החוץ מאזניים, וגם תזוזה במועדי הפירעון של מכשירים שונים". "שכנענו את עצמנו שהמכשירים נזילים, ולא תמיד זה היה המצב", אמר. בראייה של עשרות שנים קדימה, הוסיף טרנר, נראה שחלק מהמערכות הפיננסיות בעולם בעצם גדלו להיקפים שהיו הרבה מעבר ליכולת הקיבולת החברתית של המשתמשים בהם. בבסיס, הבעיה נוצרה בסקטור הבנקאות ובענפים הקשורים לסקטור הבנקאות. שאר הסקטורים נפגעו, אך לא באותה מידה. המשבר מזכיר לנו כמה חשוב תפקידם של הבנקים במערכת הכלכלית, וכמה חשוב שיישמר האמון בשווקים. "אי אפשר להעלים את התנודתיות מהשווקים" קבע, "אבל יש צורך במערכות שמסוגלות לספוג זעזועים בסקטור הבנקאות. יותר הלימות הון, יותר הון שיבלום זעזועים בלתי צפויים במערכת". טרנר מנה כמה המלצות ביחס לרגולציה הרצויה על המערכת הבנקאית: יותר הון איכותי במערכת, שעולה ככל שגדל הסיכון; הגבלת יחסי המינוף; גיבוש כלים לבלימת זעזועים במערכת; התמקדות חוזרת ונשנית בסוגיות הנזילות, בעיקר בהמלצות באזל 2 הנוגעות ליחסי הלימות ההון; וכלים לניתוח מאקרו כלכלי להגדלת היציבות במערכת הבנקאית, דהיינו שימוש בכלים רגולטוריים, כולל הריבית, במטרה לשלוט בהתנהלות השוק. "צריך לשלוט גם בתמריצים שהשוק מעניק לשחקנים שלו, שלא נגלה מאוחר מדי שהם תרמו למשבר שהתגלה מאוחר מדי", אמר. טרנר צפה ששוק האיגוח והנגזרים הפיננסיים ימשיכו לשחק תפקיד מהותי בשווקים, אך יש לשפר באופן בסיסי את תשתיותיהם. הוא קרא לפיקוח הדוק יותר על תגמול הבכירים וציין כי תפקידם המרכזי של המנהלים הוא לספק ערך מוסף למשקיעים בהם ולבעלי המניות שלהם. "בלי קשר להמלצות שיילקחו בעתיד, אסור לתת למוסדות פיננסיים חירות בלתי מוגבלת", סיכם.

פרופ' ג'ון קופי, מומחה לממשל תאגידי מאוניברסיטת קולומביה התמקד בשאלת מבנה הפיקוח. הוא פירט שלושה מודלים של פיקוח רגולטורי ? פיקוח מאוחד, פיקוח דו-ראשי ופיקוח מבוזר ? ועמד על היתרונות והחסרונות שבכל אחד מהם. קופי אמר כי שלושת המוקדים בהם ייתכנו קונפליקטים עתידיים בין הרגולטורים השונים נהם יהיו בתחומי הפיקוח על הסיכונים המערכתיים, המכירות בחסר והעסקאות המתקיימות מעבר לדלפק. על מודל הפיקוח הדו-ראשי אמר כי יתרון מרכזי בו הוא שכאשר מתגלעים חילוקי דיעות בין המפקח על הבנקים לבין רגולטור ניירות הערך, המודל מחצין את הוויכוח ומדרבן את המערכת הפוליטית להכריע בין הצדדים.