שראל מזהיר מהפחתת מיסים: "המצב ההתחלתי כיום שונה מאוד מהמצב ב-2002"
הבוקר (א') התכנסה ממשלת ישראל כדי לקיים דיון ראשון בתקציב. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "זה לא יהיה קל, זה יהיה קשה, אבל אני מאמין שנצליח להגיע לתקציב טוב אחרי הרבה דיונים וויכוחים סביב שולחן זה".
לפני כן נפגשו נתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, עם שר הביטחון אהוד ברק, בניסיון להגיע להבנות בנושא התקציב. ברק אמר כי מפלגת העבודה דורשת להרחיב את התקציב ולבטל חלק ניכר מהגזרות והקיצוצים המתוכננים בתקציב. ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אומר בסקירה שפרסם היום כי התוכנית השאפתנית עליה הכריזו לפני כשבוע וחצי ראש הממשלה ושר האוצר, הצפויה להפחית במידה משמעותית את חבות המס של יחידים וחברות, שנויה במחלוקת, בין היתר על רקע המשבר הכלכלי בעולם ובארץ והגידול הניכר בגירעון התקציבי.
"כאשר שיעורי המס גבוהים במצב ההתחלתי, הן באופן אבסולוטי והן ביחס לעולם, הפחתה בשיעורי המס עשויה לגרום לשינוי התנהגותי משמעותי מצד העובדים והפירמות. הם יעבדו יותר, ישקיעו יותר, יעדיפו פעילות בארץ על פני פעילות בחו"ל, ויפחיתו את היקף העלמות המס ותכנוני המס. לכן, בהחלט יתכן מצב שבו הפחתה בשיעורי המס תגרום לעלייה בהשתתפות בשוק העבודה, בהשקעות ובצמיחה, ותקבולי המס לא ייפגעו".
לעומת זאת, כאשר שיעורי המס נמוכים (באופן אבסולוטי וביחס לעולם), הפוטנציאל לשינוי התנהגותי מצד העובדים והפירמות בתגובה להפחתת שיעורי המס מוגבל למדי, והפחתת שיעורי מס תלווה ככל הנראה בירידה משמעותית בתקבולי המס.
המצב ההתחלתי כיום, אומר שראל, שונה מאד מהמצב בשנת 2002 . "שיעורי המס כיום נמוכים בהרבה מהשיעורים שהיו בתוקף בשנת 2002, אז עמד המס השולי המקסימלי על 60 אחוזים ומס החברות על 36 אחוזים, שניהם מהגבוהים בעולם. לכן, בניגוד להפחתות המס שהחלו בתחילת 2003 , ביצוע הפחתות מס כיום עלול לגרום לירידה בתקבולי המס. ירידה זו תוביל מצידה לעלייה בגירעון התקציבי, אלא אם כן היא תקוזז על ידי ירידה משמעותית בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר".
"ירידה משמעותית בהוצאות הממשלה קשה הרבה יותר לביצוע היום מאשר בעבר. "עודף" הוצאות הממשלה בהשוואה למקובל במדינות המתקדמות הופחת במידה משמעותית במהלך השנים האחרונות, עד כמעט אפס. קשה מאד להאמין שבמצב זה ניתן לבצע הפחתה משמעותית נוספת בהוצאות הממשלה ביחס לתוצר".
לכן, אומר שראל, הפחתת מסים תוביל להגדלת הגירעון התקציבי. הבעיה היא שכבר כיום הגירעון התנפח למימדים מדאיגים והוא צפוי להסתכם בשנת 2009 בלמעלה מ-6 אחוזי תוצר, הרמה הגבוהה ביותר מאז תוכנית הייצוב באמצע שנות ה-80'.
"יתירה מכך, הגירעון החזוי בשנים הבאות, בהנחה שתחול התאוששות הדרגתית ואיטית בצמיחה בעולם ובארץ החל משנת 2010 , לא נראה הרבה יותר טוב, והגידול בחוב הציבורי ביחס לתוצר צפוי להימשך לפחות מספר שנים.
"הגדלה נוספת של הגירעון כתוצאה מהפחתות מסים עלולה להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון הפיסקלית, להפחתת דירוג החוב הממשלתי, לעלייה בריבית הארוכה ולפגיעה בהשקעות, בצריכה הפרטית ובצמיחה במשק. אם תהליך כזה יתרחש, הוא יוביל לירידה נוספת בהכנסות ממסים ולגידול נוסף בגירעון התקציבי, תוך פגיעה גדולה עוד יותר בצמיחה וביציבות המקרו-כלכלית. במקרה זה, למשבר הפיננסי ולמשבר הריאלי, הפוקדים כיום את המשק הישראלי, עלול להתווסף משבר שלישי, חמור בהרבה: משבר פיסקלי".
לכן, אומר שראל, במצב התקציבי הנוכחי ראוי להימנע הן מהפחתות מסים נוספות מיידיות והן מחקיקה של הפחתות מסים עתידיות, גם אם הכוונה היא להפעיל אותן בהדרגה בשנים הבאות. חקיקה כזו לא תיתפס בקרב ציבור הצרכנים והמשקיעים כרצינית ועלולה לפגוע באמינות המדיניות הכלכלית. בשלב זה, עדיף להשאיר את עניין הפחתות המסים הנוספות בגדר חזון לעתיד.
