בשוק אגרות החוב הקונצרני, כידוע, נסחרות היום לא מעט אג"חים של חברות גדולות (בעיקר מתחום הנדל"ן אבל לא רק) בתשואות דו ספרתיות. זאת למרות ההתאוששות המרשימה שביצע השוק בחודשיים האחרונים. מנגד, יש גם לא מעט אגרות חוב של חברות קטנות הנסחרות בתשואות חד ספרתיות.
מנהל מחלקת השקעות באפריקה בית השקעות, אלדד ברק, אומר בשיחה עם Bizportal כי "חברה שיש לה מזומנים בכמות נכבדה בקופה, המייצרת תזרים יציב יחסי מפעילות שוטפת, שניתן לחיזוי ברמה גבוהה ופועלת בענף בו הביקושים יחסית קשיחים, יש לה עודף נכסים על התחייבויות ויחסי עבודה טובים עם הבנקים האג"ח שלה יכולה להסחר בתשואה נמוכה בהרבה מאלה של חברות גדולות יותר וכביכול יציבות יותר. גם איכות ההנהלה חשובה ואם יש לחברה נכסים שאינם משועבדים", אומר ברק.
בטבלה המוצרפת ניתן לראות מדגם לא מייצג של חברות קטנות יחסית שאגרות החוב שלהן נסחרות בתשואות נמוכות למדי.
"עם זאת", מוסיף ברק, "כמובן שבשוק יש גם עיוותים ויש גורמים המשפיעים על המסחר כמו מחזורי המסחר, זהות הגופים המחזיקים בסדרה, האם החברה עושה רכישה חוזרת, המח"מ, שעבודים ספציפיים ועוד..".
אדר עציוני, מנהל תיקים באפריקה מציין לגבי האג"ח של רמי לוי כי "לחברה אין אשראי מבנקים, היא משלמת לספקים מההכנסות השוטפות. הכסף שהיא גייסה בהנפקת האג"ח יושב אצלה ביתרות מזומנים בקופה. רק התזרים השוטף מסוגל לשרת את החוב ובנוסף יש את המזומנים בקופה כך שזה מסביר את המחיר הגבוה שלה".
"האג"ח של שנפ, בדומה לזה של רמי לוי, נחשב לדפנסיבי. זו חברה שתפגע פחות מהמיתון במשק, ככל הנראה. יש לה תזרים מזומנים יציב והיא מוכרת לצרכן הקמעונאי ולא קשורה ליצרניות הרכב. היא מצליחה לשמור על תוצאות טובות, ביצעה רכישה בחזרה של האג"ח ויש לה יתרות מזומנים גבוהות. גם הסדרה קטנה יחסית".
לגבי האג"ח של ביג אומר עציוני כי "במצב של מיתון יש כמה גורמים הפועלים לטובת ביג. במרכזים שלהם יש חנויות דיסקאונט שממילא משלמות דמי שכירות נמוכים יחסית ופועלות במרווחים צרים. במצב של החרפת המיתון כנראה שהמרכזים האלה יהנו דווקא מתנועה של צרכנים מקניונים שהם המחירים גבוהים יחסית אל מרכזי מכירות זולים יותר".
