באקסלנס ממליצים לקנות פועלים ודיסקונט: "ממשלת נתניהו תפעל לאושש את המערכת הבנקאית"
כלכלני בית ההשקעות אקסלנס, בראשות האנליסט טרנס קלינגמן, פרסמו היום עדכון לסקירתם על מערכת הבנקאות הישראלית. לדעתנו, אומרים באקסלנס, "ההתעסקות היתרה סביב נושא הלימות ההון של הבנקים מפספסת את הנקודה בענק. הלימות הון כאינדיקטור לאיתנות פיננסית איבדה הרבה מהרלוונטיות שלה בשנתיים האחרונות. וזאת בשל חוסר התאמה בין החישוב של הלימות הון לבין כרית הביטחון האמיתית (הון עצמי מוחשי) ככל שזה נוגע לבנקים אירופים ואמריקאים".
"היכולת של הבנקים הישראלים לספוג הפסדים בגין מחיקות אשראים הרבה יותר טובה מהבנקים באמריקה ואירופה- הודות לכרית ביטחון עבה של הון עצמי. המסקנה הזה לא תיאורטית בלבד. אפשר לספק הוכחה מהעבר הלא רחוק במשבר של 2001-2003 כשהבנקים הצליחו לשרוד את המיתון הקשה ביותר שידעה הכלכלה הישראלית.
"באותו מיתון רמת הלימות ההון בארץ עמדה על 9% בלבד ותיקי האשראי של הבנקים היו ריכוזיים בהרבה מהמצב היום. ובכל זאת הם שרדו. בכל הקשור להלימות הון והון עצמי נקודת הפתיחה של הבנקים הישראלים במשבר הנוכחי טובה יותר בהרבה מהמצב של שנת 2000", אומרים באקסלנס.
בנוסף, לבנקים יש נזילות גבוהה יחסית. "שוק האג"ח יחסית בוסרי ושוק האיגוח בקושי התפתח. לכן הבנקים מימנו את עצמם בעיקר עם פיקדונות הציבור- פיקדונות אלו מסתבר, כמעט תמיד ניתנים לגלגול. מה גם שהבנקים ריסנו מאד את הגידול בתיקי האשראי שלהם בשנות השגשוג ובכך שמרו על יחס הלוואות פיקדונות נמוך מ- 100%".
נקודה חיובית נוספת: האשראי שהמערכת הבנקאית העמידה לסקטור העיסקי בארץ התכווץ בשנות השגשוג 2003-2007. זאת, בניגוד מוחלט למה שקרה במחזור העסקים הקודם בישראל כשהבנקים הגדילו את תיקי האשראי שלהם במכפילים של פי שניים מהגידול בתמ"ג בשנים 1999-2000. זה גם בניגוד מוחלט לגידול הפראי באשראים אצל הבנקים המערביים מאז המיתון של 2001. גידול אנטי-מחזורי אמור באופן תיאורטי לשפר את איכות תיק האשראי של המערכת הבנקאית, שהיא בלאו הכי איכות האשראי בארץ טובה בהרבה מרוב מדינות המערב.
ונקודה אחרונה וחשובה שקלינגמן מציין: "לרוב, הבנקים הישראלים נמנעו מלהכניס נכסים רעילים לתוך מאזניהם. תיק האשראי של בנק ישראלי טיפוסי משעמם למדי - בעיקר הלוואת רגילות לסקטור העיסקי ומשכנתאות עם יחס חוב לנכס שנע סביב ה- 70%.
"נכון שהמיתון העמוק העומד בפתח ישחוק גם את הערך של ההלוואות הרגילות- אבל לא במידה שאמורה לערער את יציבות הבנקים. זו עוד סיבה לשים את הנושא של הלימות ההון בפרספקטיבה הנכונה- פרמטר אחד מיני רבים ובמקרה של הבנקים הישראלים גם פרמטר לא חשוב במיוחד. חשוב לציין שיעד הלימות הון של 12% אינו מהווה דרישה פורמלית של בנק ישראל ואנו איננו רואים איום על יציבות המערכת הבנקאית אם הבנקים יגיעו ליחס הזה, נניח, בסוף 2010 במקום בסוף 2009".
עם כל זאת, אומרים באקסלנס, "עד עכשיו לא היינו אופטימיים לגבי מניות הבנקים היות שחשבנו שבעיות אקסוגניות למערכת הבנקאית (בעיקר בעיות מיחזור החוב הקונצרני והמיתון העולמי) יהוו משקל מכריע לרעה. אבל, בימים אלו הממשלה פועלת להקים גדר הפרדה בין שוק האג"ח הקונצרני (שהתנהג לפחות בחלקו בצורה לא אחראית) לבין המערכת הבנקאית. קרנות המנוף שהושקו על ידי האוצר מהווים התחלה. כשהממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו תחל לפעול, אנו נראה המשך של צעדים הנועדים לשחרר את מנגנוני האשראי הבנקאיים והחוץ בנקאיים.
קלינגמן אומר כי להבדיל ממה שקורה בחו"ל, שמה הבנקים מהווים את גורם הזיהום- יש סיכוי שצעדים אלו יצליחו לאושש את מערכת הבנקאית בארץ, שרק נדבקה מהוירוס, בצורה מהירה. הממשלה גם תיזום צעדים למזער במידת מה את הנזק מהמיתון העולמי.
"אנחנו לא חושבים שבתוך מכלול הצעדים של הממשלה, הפוליטיקאים ינקטו צעדים פופוליסטים נגד הבנקים. לעומת מה שקורה באמריקה ובאירופה, מפלס הכעס כלפי הבנקים בארץ אינו עולה על גדותיו. רוב הציבור מבין שחוץ ממקרים בודדים ויחסית נדירים, הבנקים התנהגו באיפוק ובאופן אחראי".
גם מבלי להתחשב בצעדי הממשלה, אומרים באקסלנס, הבנקים היום זולים מאד. בנק הפועלים ובנק דיסקונט נסחרים במכפילי הון נמוכים משמעותית מהשפל של 2002. אנחנו רואים אפסייד של 30% בבנק הפועלים ו- 50% בבנק דיסקונט גם לפי אלו הגורסים שאחרי המשבר רמת ההידוק בפיקוח על הבנקים ומעורבות גוברת של הממשלה בשוקי האשראי תצמצם באופן פרמננטי את פרופיל הרווח. מחירי היעד שלנו לוקחים בחשבון תשואה על ההון שנע בין 6% לבנק דיסקונט ו-7.5% לבנק הפועלים, לא הרבה מעבר לריבית חסרת סיכון לטווח ארוך.
באקסלנס שואלים "אם הבנקים כל כך זולים למה שוק המניות לא אוסף סחורה ? ". והתשובה: "כנראה שהשוק כרגע מתמחר תרחיש יום הדין שלא היה כמוהו בתולדות מדינת ישראל. אבל להבדיל מהרבה מדינות מפותחות ומתפתחות, שם המערכות הפיננסיות קרסו עד היסוד, המצב בארץ קשה אבל לא נואש".
"תרחיש יום הדין אמנם יכול להתממש אבל שוק המניות מקדים את הנולד ולא בטוח בסופו של דבר שהוא אכן ייוולד. מספיק שארה"ב תפסיק להתדרדר או שסין תחזור לצמוח בקצב טיפה יותר מהיר ובארץ אנחנו נצליח לבלום לפני התהום. במובן זה יש לייחס חשיבות רבה מאד לכך שישראל נכנסה באיחור לתהליך. אנחנו רגילים לראות את שוק המניות נסחף כלפי מעלה בגל של אופטימיות אבל כנראה הפעם הוא גם מגזים עם נבואה שחורה מדי. שוק האג"ח בדרך כלל יותר שקול והוא לא משדר היום פאניקה לגבי עתידם של הבנקים".
