הודעת בנק ישראל, לפיה ירכוש בשוק המשני אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון, לא התקבלה בהפתעה, שכן לבד מהתיישבותו עם צעדים דומים הננקטים בידי הבנק הפדראלי בארה"ב, אותת על כך בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה שלו. כך אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות בתגובה ראשונה לפרסום אתמול של הבנק המרכזי.

להערכתנו, אומר מנחם, "מדובר בצעד חשוב, רצוי, הננקט בעיתוי נכון ומשתלב היטב במכלול הצעדים האחרים שנוקט בנק ישראל, לרבות הפחתת מכרזי המק"מ, הוספת מכרזי אשראי מוניטארי לתקופות ארוכות יותר, הפחתת המרווח סביב ריבית בנק ישראל, המשמש בחלון האשראי ובחלון הפקדות הבנקים, והארכת תקופות מכרזי הריפו. על צעדים אלה, שתחילה נטען כי לא היו תכליתיים דים, הוכרז כזכור ב-24 בדצמבר אשתקד".

הצעד מטפל היטב במספר נושאים המטרידים את המשק ושוק ההון: ראשית, שיפוע עקום התשואה לפדיון תלול מדי: תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות נעות, בממוצע, בין 1.1% באיגרות חוב עד שנתיים לפדיון ל- 4.4% באיגרות חוב בעלות 5 שנים לפחות לפדיון. הפרש זה גבוה משמעותית ממדינות אחרות, כגון ארה"ב, בה עומד ההפרש על 1.9%, גרמניה, בה עומד ההפרש על 1.8%, או יפאן, המחזיקה בהפרש בשיעור 0.9%. זאת הגם שריבית בנק ישראל, ששיעורה 1%, קרובה יחסית לריביות הבנקים המרכזיים במדינות אלה.

מנחם אומר כי בנק ישראל מוצא בכך, בצדק, בעיה, שכן שהגם שהפחתות הריבית האחרונות היו מהירות וחסרות תקדים (שיעורה הנוכחי של ריבית בנק ישראל, כמו שני קודמיו, הוא הנמוך בתולדות המשק), לא עלה בידו להשפיע באמצעותן על קצה העקום הארוך יותר. בנק ישראל מעוניין שתשואות הפדיון לטווח ארוך ככל שניתן תפחתנה אף הן, כדי להפחית את עלות ההון הכרוכה בגיוס אשראי ולהמריץ בכך את הפעילות במשק. חברות ומשקי בית ייהנו, בעקבות המהלך, מעלייה חיונית בהכנסתם הפנויה ומנזילות משופרת.

"נציין, שאחת הסיבות שבעטיין פיגרו הירידות בתשואות הפדיון על איגרות החוב הלא צמודות לטווח ארוך בארץ אחר ירידתן בעולם, הייתה שההאטה הכלכלית אצלנו הופיעה באיחור בהשוואה למדינות אחרות. במובן זה, נקיטת הצעד כעת מתבצעת בתזמון נכון, שכן היה ויתברר כי ההאטה העולמית גולשת במלוא חריפותה גם למשק הישראלי, יהווה הדבר כוח נוסף, משלים, לדחיפת תשואות הפדיון לטווח בינוני – ארוך כלפי מטה".

שנית, אומר מנחם, "איגרות החוב התאגידיות תיתקלנה בתחרות מופחתת מצד איגרות החוב הממשלתיות. לכל ברור שלנוכח הקשיים בהם שרוי שוק האשראי החוץ בנקאי, צעד מעין זה, בצוותא עם ההתקדמות בנושא קרנות המנוף, מהווה התפתחות חשובה. למעשה, נבחנת כאן דרך לסייע לאיגרות החוב הפרטיות באופן עקיף, שעשויה לייתר, אם יתברר שיש בה די, התערבות ישירה, שמן הסתם נשקלת אף היא".

שלישית, "הממשלה תצטרך לגייס אג"ח בסכומים גדולים כדי לממן את הגירעון בתקציבה, שלפי הערכות שונות עלול להגיע ל-6% תוצר ולהצריך גיוס בסך עשרות מיליארדי שקל יותר מהתכנון המקורי. מאחר וכתוצאה מרכישת איגרות חוב לתקופות פדיון ארוכות בידי בנק ישראל, יעלה מחירן ותקטן תשואתן לפדיון, יפחית הצעד את עלות גיוס ההון, כך שהנטל הכבד על תקציב המדינה, שצריך להתמודד עם האטה ניכרת בהכנסות המדינה ממסים, יפחת".

כזכור, קדמה להודעת בנק ישראל הודעה של משרד האוצר, לפיה יוצע לבנקים המסחריים להפקיד יתרות מטבע חוץ בפיקדון ייעודי בחשב הכללי. צעד זה מהווה מקור מימון נוסף עבור הממשלה, לצד גיוס אג"ח בשקלים. בדרך זו מסייע המהלך להפחתת הנטל על שוק האג"ח המקומי. ככזה, משתלב הצעד שנקט האוצר עם הכרזת בנק ישראל. "להערכתנו, מדובר בתמהיל נכון, שלבד מהמענה שהוא מספק, בערוצים שונים, לצרכים שפורטו לעיל, ניתן לראות בו עדות לשיתוף פעולה ותיאום בין הרשויות השונות – נושא חיוני ביותר להתמודדות המשק עם האתגרים מבית ומחוץ".

כמו כן, אומר מנחם, "אנו סבורים שהצעדים החדשים ימצאו חן בעיני משקיעים זרים, כך שתנועות ההון לתוך המשק עשויות אף הן להיתמך על ידם".

"הצעד החדש הולם את תמהיל ההמלצות שלנו, בספקו תמיכה ישירה לאיגרות החוב הלא צמודות, בצד תמיכה עקיפה, במבט קדימה, באיגרות החוב הצמודות למדד, שכן נוסף גורם חדש להגדלת הנזילות במערכת, שתתועל גם לביקוש וסופה שתביא, על רקע קצב האינפלציה הבסיסי, שממשיך להיות גבוה יחסית, להתאוששות בקצב האינפלציה במשק".