נמשכת ההסלמה בדרום הארץ: 4 פצצות מרגמה התפוצצו בשטחים פתוחים
נמשכת ההסלמה בדרום הארץ. לאחר שהבוקר נורו ארבע רקטות קסאם לעבר יישובי עוטף עזה, שאחת מהם נפלה בסמוך לגן ילדים (לא נגרם נזק ולא היו נפגעים), פורסם כי לפני זמן קצר 4 פצצות מרגמה התפוצצו בשטחים פתוחים במועצה איזורית שער הנגב.
"שבועיים חלפו מאז החליטה ישראל לנצור את האש ברצועת עזה, וזאת תוך קביעת שני תנאים בסיסיים - ראשית, שהירי ייפסק באופן מוחלט, ושנית מניעת הברחות לארגוני דרך ציר פילדלפי. אלו היו שני התנאים להפסקת הלחימה ולמול התנאים האלה ידענו שיש סיכוי לא מבוטל שהחמאס ימשיך את הירי", אמר הבוקר ראש הממשלה אהוד אולמרט בפתח ישיבת הממשלה. "עמדת הקבינט מהרגע הראשון היתה שאם יהיה ירי כנגד תושבי הדרום, תהיה תגובה שמעצם טבעה תהיה לא פרופורציונלית".
ראש הממשלה הבהיר: "לא נחזור לכללי המשחק שארגוני הטרור ניסו להכתיב, לא ניגרר למלחמת יריות בלתי פוסקת. המצב היום הוא שהירי מתמשך, זה אינו מאפשר למדינת ישראל להמשיך כך. הנחיתי את שר הביטחון שינחה את גורמי צה"ל להיערך לתגובה ישראלית. לא ניתן התרעה מראש לארגוני הטרור על מתי ואיך נגיב, אבל ישראל תגיב ותפעל בזמן ובמקום שהיא תבחר".
על-פי מידע שהוצג לשרי הממשלה, משגרי הקסאמים שייכים לחמאס ולחוליות "שוהדא אל-אקצה", שנזהרים לא ליטול אחריות פומבית על הירי מחשש לתגובה ישראלית. נודע כי לפני זמן קצר לקחה זרוע השייכת לארגון הפתח את האחריות לידי. אולמרט הבהיר כמה פעמים לאחרונה כי ישראל מטילה את האחריות המלאה על החמאס.
ראש הממשלה התייחס גם לנושא התביעות נגד קציני צה"ל בספרד: "קציני ישראל שמילאו את תפקידם כדי להגן על אזרחי ישראל ועכשיו הם חשופים לתביעות בגין פעולה המנוגדת לחוק ולאמנות הבינלאומיות יקבלו הגנה מלאה מממשלת ישראל. התביעות כמו זאת שהוגשה במדריד הן ביטוי למוסר כפול ולעצימת עין של שנים על ידי גורמים שהתעלמו מההתקפות הנמשכות על ישראל".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
