במסיבת עיתונאים חגיגית הציג אתמול שר האוצר, רוני בר און, את תוכנית הממשלה לצמצום הפגיעה בכלכלה הישראלית - תוכנית ההאצה הכלכלית. בתוקף התוכנית, סך ההשקעות של הממשלה ותאגידיה בתחומים מעודדי צמיחה ותעסוקה יוגדל כך שיעמד על סך של 21.7 מיליארד שקל - גידול של 41% לעומת היקף ההשקעה ב-2008.
ד"ר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר (בין השנים 2003-2007) וכיום ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, הגיב בשיחה עם Bizportal לתוכנית של האוצר והשלכותיה.
כבר בתחילת השיחה ברור היה שזליכה לא ממש תומך נלהב של התוכנית, "האוצר למעשה שופך את מעט הכסף של המדינה על פרויקטים הזויים. המיתון הוא היום ומה עושה האוצר? הוא מכריז על צעדים עתידיים שייקח לממשלה לפחות שלוש שנים להגיע בהם רק לשלב התחלת הביצוע. לפרויקטים האלה אין כרגע שום תכנון, אין אישורים סטטוטוריים והדברים האלה לוקחים זמן, הרבה זמן".
זליכה ממשיך ואומר, כי "גם אם התוכנית הייתה טובה וניתן היה לקצר תהליכים, שימו לב למי נותנים את הכסף - לרכבת ישראל ולמע"צ, שני הגופים הכי בזבזניים במדינה שאף פעם לא עמדו בשום לוח זמנים. האוצר פשוט קובר את הכסף באדמה במקום שהכסף הזה יבוא לעזרת הציבור וישרת את הצמיחה".
בהתייחס לשאלה - כיצד למעשה גובשה התוכנית, אמר זליכה, כי "התוכנית הזו היא פשוט אוסף של רעיונות, מדובר בפתרונות המסורתיים והכושלים של האוצר. אין ספק שניכר בתוכנית הזו שלא היה פה שום נסיון להיעזר בגורמים מקצועיים בעלי הידע הדרוש בתחום המאקרו כלכלה. אני אומר לך שבאוצר אין אפילו דוקטור אחד למאקרו כלכלה, בסיס הידע שם מסתכם בקורס מבוא למאקרו כלכלה בתואר הראשון. הפתרונות האלה זה מיחזור של תוכניות שכבר הועלו בשנות ה-80 ואף פעם לא באמת עזרו. ב-2003 היה לנו המזל שנתניהו ידע לדחות את הפתרונות הללו בשתי ידיים".
כך או כך, אומר זליכה, כי "התוכנית הזו לא תעבור, הממשלה הבאה שתיבחר תדע לדחות אותה אבל אם התוכנית הזו בדרך לא דרך בכל זאת תעבור, הדבר יעמיק את המיתון בישראל ויאריך אותו בעוד שנה אחת לפחות". בעניין זה אומר זליכה, כי "תוכנית או לא תוכנית, ב-2009 אנחנו נראה מצב של מיתון בישראל אבל לגבי אמצע-סוף 2010 אני כבר הרבה יותר אופטימי".
לגבי הצעדים שנכון לבצע במצב הנוכחי, אומר זליכה כי בכדי לתת מענה הולם להרעה הצפויה במשק הישראלי יש לעשות מספר דברים שעיקרם "הקלות במס לשכבות הביניים ולעסקים הקטנים, האצת שינויים מבניים במשק המדינה (כלומר לייצר פיצוי נוסף לשחיקה בכוח הקניה) ויש ללכת למהלך של תוכנית מסודרת למניעת פגיעה נוספת ברכוש של הציבור".
בתוך כך אומר זליכה, כי "הממשלה לא מסוגלת לעשות את הצעדים הנכונים, אין לה את היכולת, אין לה את הנסיון והיא פשוט עומדת חסרת אונים".
