פרופסור בן ציון זילברפרב: "בנק ישראל נוהג נכון בטיפול במשבר שבחלקו הגדול פסיכולוגי"

"אין ספק שמדינת ישראל תיכנס להאטה כלכלית: צפויה שנה קשה להיי-טק ללא השקעות זרות, וירידה בתיירות חוץ לאחר שנת שיא ב-2008. יחד עם זאת צריך לזכור שחלק גדול מהמשבר הוא פסיכולוגי בשל אובדן האמון במערכת הפיננסית, ובנק ישראל עובד נכון מאוד מהבחינה הזו". אמר פרופסור

בן-ציון זילברפרב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בכנס שערך הקיבוץ הדתי בנוגע להשפעות אפשריות של המשבר הכלכלי על הקיבוצים ומפעלי התעשייה הקיבוצית.

לדברי עקיבא פלק, מנהל אגף המשק בקיבוץ הדתי, מדינת ישראל על כל מרכיביה הכלכליים לא תוכל להתחמק מהשפעות המשבר העולמי הפיננסי, והשאלה היא רק המינון ומשך הזמן של ההשפעה. לדבריו, הקיבוץ הדתי הוכיח חוסן במשברים שהיו בעבר ובעזרת לכידות והערכות נכונה יעברו הקיבוצים גם את המשבר הנוכחי.

לדברי פרופסור בן-ציון זילברפרב, כ-40% מהתוצר של מדינת ישראל הולך ליצוא ובוודאי שהאטה בעולם תשפיע עלינו אך יחד עם זאת, בחמש השנים האחרונות עלה התוצר בישראל בכל שנה ביותר מ-3%, ולכן כלכלת ישראל נכנסת למשבר מתוך איתנות כלכלית.

לדבריו הסכנות המרכזיות שבמשבר טמונות בכך שהמשק הישראלי חשוף מאד לנעשה בעולם. הייבוא והייצוא ביחד מהווים כ-90% מהתוצר ולכן כאשר המשק האמריקני והאירופי נכנסים להאטה ומיתון, אין ספק שמדינת ישראל תיכנס להאטה כלכלית. זילברפרב צופה שנה קשה להיי-טק ללא השקעות זרות, וירידה בתיירות חוץ לאחר שנת שיא ב-2008.

לדברי יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, למשבר העולמי יש קווי דמיון למשבר הקיבוצים בשנות השמונים, ובמרכזו צריכה מעבר ליכולת הכלכלית. לדבריו, בעבור התעשייה, המשבר החל כבר לקראת סוף שנת 2007 עם עצירה משמעותית בשוקי הייצוא של התעשייה הישראלית וירידת הדולר, אליה הצטרפו גם הלירה שטרלינג וכעת האירו. חלק מההשפעה האמיתית טושטשה בשל כללי הנהלת החשבונות החדשים שאפשרו חופש משחק מסוים בדו"חות הכספיים.