ההודעה של מונסנטו והצפי במחירי הסחורות
בצל הסערות שטלטלו את שוק האגרו-כימיה בשבוע האחרון נבלעה ידיעה שלטעמי הינה בעלת חשיבות גבוהה לכיוון העתידי של שוק החקלאות העולמי. בתחילת השבוע הודיעה מונסנטו, כי לראשונה אישרה סין את יבוא של זרעי הסויה המהונדסים של החברה לשימוש החקלאים המקומיים. יתירה מזאת, נשמעו הערכות כי סין אף תאשר שימוש בזרעי תירס מהונדסים החל מ-2009. בכך מצטרפת סין למועדון המצומצם (אך הצומח במהירות) של 23 מדינות המשתמשות בזרעים מהונדסים.
צעדה של סין אינו מפתיע, לאור השינויים בדפוסי צריכת המזון במדינה. השיפור הכלכלי במדינה בשנים האחרונות הוביל לעלייה חדה בהוצאה על מזון. בשנת 2001 עמדה על ההוצאה על מזון לנפש בסין על 2,028 יואן לנפש.
ב-2006 כבר טיפסה ההוצאה על מזון לנפש ל-3,111 יואן, זינוק חד של 53%. זרעים מהונדסים משמשים בעיקר לגידולים למאכל בהמות, ומתחילת המילניום צריכת הבשר בסין מזנקת אף היא. אם בתחילת המאה אכל הסיני הממוצע כ-30 ק"ג בשר בשנה, הרי שכיום הוא צורך קרוב ל-50 ק"ג בשר (הוא עדיין רחוק שנות אור מהאמריקאי הממוצע, שלא מסתפק בפחות מ-120 ק"ג בשר בשנה).
חשוב לזכור, ק"ג בשר מצריך גידולם של 7 ק"ג גרעינים. למעשה, השינוי בהרגלי הצריכה בסין עומד מאחורי הקושי של מערכת החקלאות העולמית לעמוד בביקוש לגרעינים בשנים האחרונות והעליות התלולות במחירי הסחורות החקלאיות.
הזרעים המהונדסים הגיחו לעולם ב-1996 ומאז התחום צומח במהירות. מונסנטו היא מובילת השוק הבלתי מעורערת, ומשקיעה מיליארדי דולרים בניסיון לייצר זרעים משופרים וחזקים יותר בעלי ערך כלכלי לחקלאי. ההשקעה אחרונה תפסה כותרות אף בארצנו הקטנטונת, לאחר שמונסנטו רכשה נתח באבוג'ן הישראלית. הזרעים המהונדסים הם מהפיכה טכנולוגית אמיתית, לא פחות.
הדור הראשון של הזרעים המהונדסים נועד לייתר את השימוש בחומרי הדברה שונים ולהפחית עלויות החקלאי. פיתוח הדורות הבאים כבר מתמקד בהגדלת התפוקה החקלאית, ע"י יצירתם של זרעים העמידים לתנאי אקלים קשים ואף כאלו הצורכים פחות דשנים. בעולם המצמצם בעקביות את שטחי המזרע שלו בעודו נאבק להאכיל מספר הולך וגדל של פיות, לזרעים המהונדסים תפקיד חשוב ביותר ביכולת לעמוד בביקוש הגלובאלי למזון. המצאת הדשנים הכימיים בראשיתה של המאה הקודמת שינתה באורח מבני את עקומת היצע המזון ואפשרה לעולם להתמודד בקלות יחסית עם הצמיחה הדרמטית באוכלוסיה ובביקוש למזון. במאה ה-21, הזרעים המהונדסים יכולים לשחק את אותו תפקיד.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
