Bizportal בדק מה מסלול המשכנתא העדיף כיום

ב-AMG ממליצים על שילוב בין המסלול הצמוד והשקלי ובחירת אורך שנים שונה לכל מסלול
איריס בר טל |

בחודש הבא תעלה הריבית במשק ב-0.25%, גם הדולר ומדדי המחירים לצרכן צוברים לאחרונה תאוצה וגוררים עלייה בהחזר החודשי על המשכנתא. עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG נותן לבקשת Bizportal מספר כללי אצבע לבחירת מסלול המשכנתא:

לקיחת הלוואה הצמודה לשערי מט"ח היא ספקולטיבית ולכן מומלץ להימנע ממנה. יש לזכור כי התשלום החודשי צמוד לשער המט"ח ולכן כל שינוי בשער המטבע יעלה או יוריד את התשלום החודשי.

משפחה שמרוויחה בשקלים ולוקחת הלוואה בדולר או באירו לוקחת על עצמה סיכון של עליית ההחזר החודשי עד לרמה בה לא תוכל לעמוד.

המשכנתא בריבית שקלית (למעט משכנתא בריבית קבועה לא צמודה בה הריבית הגבוהה לוקחת בחשבון את הסיכון של עליית המדד) סובלת לאחרונה מגל העלאות הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל והמשכנתא במסלולים צמודי המדד "סובלת" מעליית מדד רצינית בתקופה האחרונה.

כדי לרסן את השינויים האגריסיביים שיכולים להיווצר במשכנתא לאור השינויים בשוק מומלץ לפזר את הסיכון בין המסלולים שאינם צמודים למדד לבין הצמודים: ככל שחוששים מעלייה בקרן ההלוואה יש להיצמד לפריים וככל שחוששים מעלייה בתשלום החודשי יש להיצמד למדד.

להלן תמהיל הלוואה לדוגמא של משכנתא בגובה 750 אלף שקל כשההחזר החודשי כ-3,949 שקל ללא ביטוח:

המרכיב הראשון בהלוואה בסך 400 אלף שקל הוא מסלול בריבית הפריים לתקופה של 28 שנים. תמיד ניתן לסלק חלק מההלוואה בפריים ללא קנסות ולקצר את השנים במסלול זה. הקרן מתקצצת מהתשלום הראשון כך שלעת סילוק תמיד תהיו חייבים פחות ממה שלקחתם במקור.

התשלום על החלק הזה עומד על 2,037 שקל לחודש. במקרה של עלייה בריבית הפריים, השינוי העיקרי יהיה בתשלום החודשי ולא בקרן ההלוואה. לשם המחשה, במקרה שהפריים יעלה ב-1%, יעלה התשלום החודשי על החלק הזה ב-200 שקל לחודש.

המרכיב השני בהלוואה בסך 150 אלף שקל הינו בריבית קבועה צמודה למדד למשך 20 שנה. ככל שהתקופה במסלול זה עולה, כך גם הריבית עולה ולכן יש לקצר תקופת הלוואה זו עד כמה שניתן ולא לספוג ריבית גבוהה יחסית.

המסלול השלישי בהלוואה בסך 200 אלף שקל הינו בריבית משתנה אחת ל-5 שנים למשך 25 שנים. היתרון כאן שהריבית מאד נמוכה בתקופה של חמש השנים הראשונות. לאחר חמש שנים תשתנה הריבית בהתאם לעלויות הגיוס של הבנק (יכולה אן לעלות או לרדת).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"