כיל התמוטטה 6.8% במהלך שעה: אורלקלי לא תעלה מחירים ב-2008 - "מדובר בעניין פנימי ברוסיה בלבד"
מניות כימיקלים לישראל החלו צונחות חדות לאחר השעה 16:00 ללא כל הודעה מוקדמת, ירדו מעל 5% במחזור של 200 מיליון שקל. ברקע לירידות, עמדה הודעה של ענקית הדשנים הרוסית אורלקלי (Uralkali) הודיעה, כי לא תעלה את מחירי האשלג המקומיים בשנת 2008.
מניות אורלקלי הנסחרות בבורסה במוסקבה מאבדות 7.69% אחרי שהחברה הודיעה, כי הגיעה להסכם עם יצרניות הדשנים הרוסיות על העמדת המחיר על 3,500 רובל לטון. בסופו של יום, כיל סגרה בצניחה של 6.76%.
אורלקלי הודיעה בסביבות שעה 15:30, כי הגיעה להסכמה עם לקוחות מקומיים - יצרני דשנים מורכבים אירוצ'ם ('Eurochem') ופוסאגרו ('Phosagro') - על הותרת מחירי האשלג (אשלגן כלוריד) עד סוף שנת 2008 במחיר של 3,500 רובל לטון, כ-149 דולר, רק עבור הפקת דשנים מורכבים ליצרני האגרוכמייה המקומיים.
ב-10 ליוני דיווחה אורלקלי, כי חתמה על חוזה חדש למכירת אשלג לברזיל בתמורה למחיר שיא של 1,000 דולר לטון. ב-23 לאפריל הודיעה החברה, כי תעלה את מחירי הדשנים ב-50% החל מה-1 ליולי, בעקבות הגידול בביקוש העולמי. אורלקלי אמרה, כי חברת הייצוא שלה בלארוסיאן פוטאש (bpc) תעלה את מחירי הספוט לשוקי אסיה ל-1,000 דולר לטון כולל עלויות הובלה.
"מדובר בעניין פנימי רוסי בלבד"
חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, אמר היום בשיחה עם Bizportal: "מדובר בעניין פנימי רוסי בלבד. מחיר האשלג ברוסיה לא עלה כבר שנים וגם השנה הוא יעמוד על 150 דולר לטון שזה משמעותית נמוך מהמחירים בעולם. אין לזה השפעה על כי"ל".
"אנחנו מקבלים היום שיעור לרגישות השוק להודעות על מחירי הדשנים", אומר היום גלעד שריג אנליסט בנק הפועלים. "מדובר פה באותו הסיפור שראינו לפני מספר חודשים קורה בסין. צריך להבין שהדבר אינו משפיע לרעה על מחירי האשלג ופשוט אורלקלי תגרום ללקוחות בינלאומיים לשלם יותר ולקזז עבורה את הותרת המחירים המקומיים על כנם".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
