כיל התמוטטה 6.8% במהלך שעה: אורלקלי לא תעלה מחירים ב-2008 - "מדובר בעניין פנימי ברוסיה בלבד"
מניות כימיקלים לישראל החלו צונחות חדות לאחר השעה 16:00 ללא כל הודעה מוקדמת, ירדו מעל 5% במחזור של 200 מיליון שקל. ברקע לירידות, עמדה הודעה של ענקית הדשנים הרוסית אורלקלי (Uralkali) הודיעה, כי לא תעלה את מחירי האשלג המקומיים בשנת 2008.
מניות אורלקלי הנסחרות בבורסה במוסקבה מאבדות 7.69% אחרי שהחברה הודיעה, כי הגיעה להסכם עם יצרניות הדשנים הרוסיות על העמדת המחיר על 3,500 רובל לטון. בסופו של יום, כיל סגרה בצניחה של 6.76%.
אורלקלי הודיעה בסביבות שעה 15:30, כי הגיעה להסכמה עם לקוחות מקומיים - יצרני דשנים מורכבים אירוצ'ם ('Eurochem') ופוסאגרו ('Phosagro') - על הותרת מחירי האשלג (אשלגן כלוריד) עד סוף שנת 2008 במחיר של 3,500 רובל לטון, כ-149 דולר, רק עבור הפקת דשנים מורכבים ליצרני האגרוכמייה המקומיים.
ב-10 ליוני דיווחה אורלקלי, כי חתמה על חוזה חדש למכירת אשלג לברזיל בתמורה למחיר שיא של 1,000 דולר לטון. ב-23 לאפריל הודיעה החברה, כי תעלה את מחירי הדשנים ב-50% החל מה-1 ליולי, בעקבות הגידול בביקוש העולמי. אורלקלי אמרה, כי חברת הייצוא שלה בלארוסיאן פוטאש (bpc) תעלה את מחירי הספוט לשוקי אסיה ל-1,000 דולר לטון כולל עלויות הובלה.
"מדובר בעניין פנימי רוסי בלבד"
חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, אמר היום בשיחה עם Bizportal: "מדובר בעניין פנימי רוסי בלבד. מחיר האשלג ברוסיה לא עלה כבר שנים וגם השנה הוא יעמוד על 150 דולר לטון שזה משמעותית נמוך מהמחירים בעולם. אין לזה השפעה על כי"ל".
"אנחנו מקבלים היום שיעור לרגישות השוק להודעות על מחירי הדשנים", אומר היום גלעד שריג אנליסט בנק הפועלים. "מדובר פה באותו הסיפור שראינו לפני מספר חודשים קורה בסין. צריך להבין שהדבר אינו משפיע לרעה על מחירי האשלג ופשוט אורלקלי תגרום ללקוחות בינלאומיים לשלם יותר ולקזז עבורה את הותרת המחירים המקומיים על כנם".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
