להתחיל לקנות מניות? ה"פספוסים" של בעלי העניין הגדולים

תקופה קשה עוברת על הבורסה, עוד שבועיים אפשר להגיד "מזל טוב" - כבר שנה עברה מאז פרוץ המשבר וסיום מהלך העליות שהחל ב-2003. אז נכון, בתחילת נובמבר האחרון היה לנו שיא נוסף במדד המעו"ף, אבל זה היה במעו"ף בלבד, הרוח ללא ספק כבר שינתה אז את הכיוון וכל שאר המדדים כבר היו בדרכם דרומה.

המשקיע הקטן מנסה מאז להבין מה בעצם קורה פה ומתי כדאי לו לחזור למשחק. אומרים שכאשר בעלי העניין קונים, זה סימן חשוב ביותר עבור המשקיע הקטן, בטח ובטח אם מדובר בשמות הגדולים כמו לבייב, אריסון, תשובה או פישמן. השיח אודות העניין ניצת השבוע בעיקר על רקע הרכישות המאסיביות שביצע בימים האחרונים יצחק תשובה במניות קבוצת דלק. אז האם הרכישות של בעלי העניין הם סימן חשוב למשקיע הקטן? בואו נלך שנה וחצי אחורה.

נתחיל עם לב לבייב ולא, לא בגלל שמניותיו נסחרו בשנה האחרונה בצלילה חופשית, כיוון שזה, מה לעשות, קשור ישירות לעובדה שללבייב חברת אחזקות מוטת נדל"ן.

כאשר מבלי לבדוק, אני מנסה להיזכר ברכישות שביצע לבייב בשנה וחצי האחרונות, השם דניה סיבוס מייד קופץ. שכן בין אמצע מאי 2007 לתחילת יוני 2007, בזמן שמניית דניה סיבוס שברה שיאים, היה זה לבייב (ע"י אפריקה) שרכש ממניות החברה בעקביות והגדיל את האחזקה עד ל-74.82%. איפה מניית דניה היום? רחוקה יותר מ-80% מסביבת המחירים בה רכש לבייב. אם זה לא מספיק, אז בסוף חודש יולי 2007, ממש ערב התהפכות המגמה הראשית בבורסה, רכש לבייב ממניות אפריקה ב-17 מיליון שקל ומאז הספיק לראות את המניה יורדת עוד 46%. אז אני שואל אתכם, היה נכון לקנות כשהוא קנה?

אם לבייב עשה את זה יחסית בקטן, שרי אריסון עשתה את זה בגדול, או בעצם בענק. מאז תחילת 2007 רכשה אריסון ממניות הפועלים בהיקף של יותר ממיליארד שקלים והיא עשתה זאת קרוב מאוד למחיר השיא של המניה. מניית הבנק הגדול במדינה (לשעבר) רשמה שיא באמצע חודש מאי, אז נסחרה במחיר של כ-22.5 שקלים. מאז הספיקה המניה לאבד עד 46% מערכה והבנק הספיק לחשוף סקנדל שלם סביב פרשת תיק ה-MBS. את הרכישות ביצעה אריסון בין המחירים 17.8 שקל ועד למחיר של 21.5 שקל למניה בעוד מחיר המניה הספיק מאז לגרד גם את אזור 13.5 שקלים. אז אני שואל אתכם, היה נכון לקנות כשהיא קנתה?

נסתכל גם על רכישותיו של יצחק תשובה שרכש בשבועיים האחרונים ממניות קבוצת דלק בסכום של כ-78 מיליון שקל. מניית קבוצת דלק הגיע לשיא בסוף יולי 2007, עת נסחרה במחיר של יותר מ-100 שקלים למניה, אבל תשובה החל לרכוש מניות רק בפברואר השנה, אחרי צניחה של 35% במחיר המניה. במהלך פברואר האחרון רכש תשובה ממניות הקבוצה בסכום של כ-26 מליון שקלים. לתשובה אכן הייתה סבלנות ובניגוד ללבייב ואריסון, הוא לא רכש בשיא אבל מאז הרכישה הוא כבר הספיק לראות את ערך מניית חברת האחזקות שלו יורד בעוד כ-30%. אז אני שואל אתכם, היה נכון לקנות כשהוא קנה?

נעבור לאליעזר פישמן. היום כולם יודעים - פישמן קונה. הוא עושה את זה כמעט כל יום, בכלכלית ירושלים, במבני תעשיה ובמרילנד.אם נסתכל על כלכלית (המחזיקה גם במבני), זה התחיל בסוף 2007, כאשר פישמן שם את המיליון הראשון שלו על שמו ועוד 16.5 מיליון שקל דרך טי.אל.סי, החברה דרכה הוא מחזיק את כלכלית. פישמן אומנם לא רכש בשיא, ממנו איבדה המניה כ-70% אך מאז חודש דצמבר האחרון, עת החל פישמן את מסע הרכישות שלו, איבדה כלכלית קרוב ל-50% משוויה. ואני שוב שואל את אותה השאלה, כדאי לרוץ ולקנות כאשר רואים את בעלי העניין קונים?

אפשר כמובן לדבר גם על הרכישות שביצעו עידן וסמי עופר במניות בזן לאחר ההנפקה. המשפחה שעשתה הון לאחרונה על מחירי האשלג, נפלה חזק על מחירי הנפט והשפעם על מניית בזן. את השליטה בבית הזיקוק החיפאי רכשה החברה לישראל בפברואר 2007 כאשר רכשה 36.8% ממניותיו. עד סוף יולי 2007 כבר עמדה האחזקה של החברה לישראל בבזן על 45%. אפשר כמובן גם לדבר על הרכישות של ארקדי גאידמק, בעצם עדיף בעניין הזה פשוט לשתוק.

הקטנוניות כלפי בעלי העניין היא לא הנקודה פה, הנקודה היא שרכישות של בעלי עניין בהחלט לא מעידות על כך ששינוי המגמה בנייר הספציפי או בבורסה כולה נמצא מעבר לפינה. הרכישות של אריסון ממניות הפועלים, בזמן שתיק ה-MBS של הבנק מבעבע ולקראת קריסה, מעידות על כך שלעיתים בעל השליטה לא יכול לצפות או שלא יודע לצפות את ההשפעה של הפעילות העסקית של החברה שלו על המניה שלו. הרכישות של לבייב ממניות דניה סיבוס מעידות על כך שבעל שליטה, גם אם הוא מבין טוב מאוד את הפעילות העסקית שלו, לא תמיד יכול להעריך את השפעת המאקרו (במקרה הזה משבר הנדל"ן והאשראי) על מניותיו.