כשהריבית היא על 15.5%: שווה השקעה?
איסלנד עלתה לכותרת בשבועות האחרונים, ככה זה כשמדינה מערבית מתקדמת מגיעה למצב של ריבית בגובה 15.5%, אנשים מתחילים לחשוב אולי נוצרה פה הזדמנות השקעה. אבל לפני שנחליט אם לקפוץ על העגלה, ראשית בואו נראה אם אכן מדובר בעגלה או במכונית מירוץ שעצרה לתדלק.
כחצי ממספר התושבים של ירושלים בשטח הגדול פי 4 ממדינת ישראל
307 אלף תושבים חיים באיסלנד, אי בצפון האוקיינוס האטלנטי שקיבל את עצמאותו ב-1944, קצת פחות מחצי ממספר התושבים של ירושלים. בשנות ה-30 של המאה הקודמת התבססה איסלנד כמעט בצורה בלעדית על דייג ומוצרי דגים והייתה למדינה העניה באירופה. נקודת המיפנה של האי הגדול הזה בעל האוכלוסיה הכל כך זעירה, התרחשה בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר כוחות אמריקנים נחתו באיסלנד והקימו בה בסיס קבע ליציאה לאירופה. 60 אלף חיילים הגיעו לאי ה"שאר היסטוריה".
פרסוםמאז שנות ה-70 החלה איסלנד לפתח בצורה מואצת את משאב הטבע העיקרי שלה, האנרגיה הגיאוטרמית, כאשר מאז 1999 מספקת האנרגיה המתחדשת יותר מ-70% מתצרוכת האנרגיה במדינה, יתרת התצרוכת מקורה בנפט ופחם והיא מיועדת בעיקר לתחום התחבורה. אם מסתכלים על החשמל במדינה, 99.9% ממנו מופק באמצעות אנרגיה מתחדשת.
מי כמונו יכול להסתכל על המספרים הללו ולהבין את הכוח הטמון בהם, מדובר במדינה שניטרלה כמעט לחלוטין את מרכיב התלות שלה במדינות אחרות (ועוד אדבר על "גלגל ההצלה" ממדינות סקנדינביה) ואת מרכיב הפגיעות שלה ממחירי הנפט הגואים. כל זאת מבלי להזכיר את איכות האוויר שהאיסלנדים נושמים. ואם שכחנו לציין, אז ברור שכל זאת בהוצאה כמעט אפסית בעוד אפשרויות הפקת החשמל הן בלתי מוגבלות.
לדבריה של ג''קי סטרומינגר, ראש אגף השקעות בקבוצת הלמן-אלדובי ומנהלת דסק איסלנד בקרן הנאמנות הלמן-אלדובי איסלנד אג"ח, "2008 תהיה השנה הראשונה בתולדות המדינה בה יצוא האנרגיה יהיה גדול אף מיצוא הדגים, הענף הגדול ביותר באיסלנד, מסורתית." סטרומינגר הוסיפה כי "בשנים האחרונות עברה המדינה רפורמות ושינויים כלכליים ומבניים. מכלכלה המסתמכת על תיירות ודייג, עברה המדינה לכלכלה מגוונת שעיקר הייצוא והייצור שלה עבר לשירותי בנקאות, ייצור אלומיניום תוך ניצול האנרגיה הירוקה במדינה ופיתוח חומרות בתחום ההיי-טק."
הפלא הזה בדמות חשמל בעלות אפסית, הביא את ענקת האלומיניום האמריקנית, חברת אלקואה אשר נסחרת בדאו ג''ונס (סימול: aa), להחליט על הקמת מפעל ענק באיסלנד, בשיתוף עם הממשלה האיסלנדית. אנרגיה יש ובכמויות אבל בהיותה איסלנד מדינת אי, זה קצת בעייתי להתחיל למתוח פסי מתח לכיוון סקוטלנד או נורבגיה. זו הסיבה שב-2006 ייבאה איסלנד את מפעלי הענק בתחום האלומיניום. העניין היא שעלויות יבוא המפעלים העבירו את המדינה הקטנה לגירעון במאזן התשלומים ועל ההשלכות בהמשך.
שלושה בנקים שפשוט גדולים על המדינה
באיסלנד יש שלושה בנקים גדולים. ואם חשבתם שגדולים זה פרופורציונית למדינה עם 300 אלף תושבים, אז לא, הם ממש גדולים וגם במונחים של הבנקים בארץ. שווי השוק של kaupthing, הגדול מבין שלושת הבנקים, עמד בסוף הרבעון הראשון על לא פחות מ-7.6 מיליארד דולר. לשם המחשה, שוויו של בנק לאומי, הבנק הגדול בישראל (על כל 7 מיליון אזרחיה), עומד כעת על 7.28 מיליארד דולרים.
"הצלחת הבנקים מסמלת את התושייה והיצירתיות של איסלנד, אשר הבינה כי אין "בשר" לרווח במקום של 300 אלף איש ועל מנת להצליח יש לפרוץ החוצה", כך אומרת סטרומינגר. בשנים האחרונות הבנקים האיסלנדיים הרחיבו בהתמדה את פעילותם מחוץ לאיסלנד במטרה לגוון את מקורות הכנסתם ולהגדיל רווחים. הבנקים הפכו לגורם המשמעותי ביותר בכלכלה האיסלנדית, כאשר היקף מאזניהם של 3 הבנקים המובילים גדול פי 9 מהתוצר המקומי!!!
כאן, כפי שאתם יכולים לנחש, טמונה חלק מהבעיה. לדבריה של סטרומינגר, "הבנקים הוגדרו ע"י משקיעים חיצוניים כחוליה החלשה, ובשל הרגישות הקיימת בכל העולם למערכת האשראי ולגופים פיננסים, היוו את המקור לקפיצה החדה בפרמיית הסיכון של המדינה, ולפיחות החד שהתרחש בה בחודשים האחרונים."
בימים של אחרי בר סטרנס והצלתו ע"י הבנק המרכזי האמריקני האמריקני, משקיעים רוצים לראות שמאחורי כל בנק מסחרי עומד בנק מרכזי שמסוגל לתמוך בו, במצב של הבנקים האיסלנדים, כבר הבנתם שזה לא ממש פשוט. בדיוק לצורך כך גייסה לאחרונה ממשלת איסלנד סכום של 1.5 מיליארד דולרים מהבנקים המרכזיים של שבדיה, דנמרק ונורבגיה ונראה כי בחודשים האחרונים היא תמשיך לגייס כספים (העבירה חקיקה בפרלמנט אשר תאפשר גיוס נוסף עד לגובה של כ – 7 מיליארד דולר ממדינות ידידותיות) בכדי ליצור רשת ביטחון ולא יותר מכך.
המטבע קרס, האינפלציה זינקה והמדינה עברה לגירעון במאזן התשלומים
זה המקום לציין שהמטבע האיסלנדי רשם צלילה של 20% מול האירו מתחילת השנה וזו הסיבה העיקרית (לצד המעבר לגירעון במאזן התשלומים) לכך שהאינפלציה במדינה עומדת כיום על 12.3%, שיא של 18 שנה עבור איסלנד. בין השנים 1996-2005 הציגה איסלנד ממוצע צמיחה מרשים של 4.4% (בעוד בארה"ב הממוצע היה 3.2% ובאירופה 2%) אבל נכון לעכשיו צופים במשרד האוצר האיסלנדי כ הצמיחה תרד ל-0.5% בלבד. במחלקת המחקר של kaupthing מעריכים כי האינפלציה צפויה להתחיל להתמתן אבל לא לפני 2009. "האינפלציה צפויה לרדת אל מתחת לשיעור של 2.5% רק במחצית השניה של 2009" , כך נכתב בסקירה שהוציא לאחרונה הבנק.
למה קרסה הקרונה האיסלנדית? בחודשים האחרונים דובר על כך שקרנות גידור שמו לעצמן את איסלנד כיעד למסחר ספקולטיבי ומה יותר נוח ממדינה 300 אלף תושבים עם יכולת תגובה כל כך מוגבלת? "הייתה כאן פעילות של קרנות גידור, בעיקר אמריקניות. לא מדובר בצירוף מקרים אלא ביד מכוונת אבל אני לא רוצה להתייחס לזה וברור שמאוד קשה להוכיח דברים שכאלו" אמר אינגימאנדר פרידריקסון, נגיד הבנק המרכזי באיסלנד.
סטרומינגר מסבירה כי "האיסלנדים כבר מכירים את עצמם וזו הסיבה שאינם מתרגשים מהמצב הנוכחי. כמי שחיים בכלכלה תנודתית עם מחזורי עסקים קצרים יחסית, נחושים האיסלנדים לעבור גם את המשבר הנוכחי, כפי שעברו כבר לא מעט משברים בעבר. הם בדיוק סיימו כמה שנים טובות, במהלכן הצטיידו ב"שכבת שומן" לא מבוטלת וכיום ברור להם כי עליהם להדק את החגורה, לחרוק שיניים ולעבור את התקופה הקרובה. לצורך כך, מתאימים האיסלנדים את הרגלי הצריכה שלהם למציאות החדשה וכן גם את הרגלי העבודה שלהם. פה באה לעזרתם הגמישות הטמונה בהיותם כלכלה כה קטנה."
סיכומים ומסקנות
אתמול פירסם בית ההשקעות ליהמן ברדרס את העדכון הנוגע למדד דמוקלס, מדד הבוחן את יציבותן הכלכלית של 28 מדינות, ובהן ישראל וגם איסלנד. ישראל אומנם ירדה למקום ה-12 לאחר מספר שנים בצמרת אבל איסלנד, לא נעים, נמצאת במקום האחרון ברשימה. עם זאת, כלכלני ליהמן ציינו בסקירה כי הם צופים שהכלכלה האיסלנדית תפרוץ קדימה במחצית השניה של 2008.
אז 15.5% ריבית בבנק זה יש, האם ניתן לקבל את הריבית הזאת? זה כבר יותר מורכב. מרווחי ה – cds (כלי פיננסי שמהווה ביטוח כנגד חדלות פירעון) הם אלה שמייצגים נכונה את הריבית שניתן להשיג בהשקעה באג"ח איסלנדי ולאחר שהמחיר של אלו זינק, התשואה כעת היא נמוכה יותר אם כי עדיין גבוה משמעותית מהתשואה על אג"ח אירופי או אמריקני.
הבעיה בחודשים האחרונים היא כאמור שהמטבע נפל, כך שגם אם קיבלתם את הריבית, חטפתם מכיוון המטבע. זו אולי דווקא אחת הנקודות המענינות בהשקעה באיסלנד בתיזמון הנוכחי. בעוד ההערכה היא השקל הישראלי נסחר באובר שוטינג כלפי מעלה, ההנחה היא שהקרונה האיסלנדית נסחרת באובר שוטינג קיצוני כלפי מטה.
רכישת אג"ח איסלנדי עשויה להעמיד את המשקיע הישראלי בפוזיציה בהחלט מעניינת במצב שהמטבעות הללו ינועו לאיזון מסוים. אז האם להשקיע במדינה צלולת האוויר, נטולת האבטלה ורחבת הידיים? כנראה שניתן לדמות את איסלנד למניית יתר בעלת סיכון גדול אך גם פוטנציאל גדול. ככזו היא תנודתית מאוד לטווח הקצר אך עשויה להיות משתלמת לטווח הארוך.
* הכותב היה אורח הבנקים של איסלנד
