בוול סטריט מנסים להרגיע את הרוחות: "כל חלק מהתרחיש הגרוע ביותר כבר מתומחר כיום"
חודש יוני ללא ספק היה החודש הגרוע ביותר באפיק המנייתי בארה"ב מאז המיתון הגדול בשנות ה-30. הנפט זינק מעל 140 דולר לחבית, ה-S&P500 איבד 8.7%, הדאו ג'ונס צנח ב-9.3% והיד עוד נטויה. בהחלט שוק הבוחן את יכולת הספיגה של המשקיעים לטווח הארוך.
משקיעים אשר עקבו אחר מדיניות ניהול תיק ההשקעות על פי הגורו, וורן באפט, החלו להרגיש החודש כי ההשקעה המנייתית אינה מחושבת יותר מהימור בקזינו המובחר ביותר בלאס ווגס. אותם משקיעים, רובם ככולם, מפחדים למכור את אחזקותיהם, שמא יפספסו את התאוששות השוק. לדוגמא, ב-1974, מדד הדאו ג'ונס איבד 30% במהלך 9 החודשים הראשונים של השנה, רק בכדי לזנק ב-16% בחודש אוקטובר. באופן דומה, המניות זינקו ב-21% בשנת 2003, לאחר שלושה חודשים של ירידות חדות. "כאשר שווקים מתאוששים, הם עושים זאת בחדות", אמר סטיב בילברג, ראש מחלקת ההשקעות בגלובל אסטס.
שנית, יתכן אף שהבחירה במניות הינה "העסקה משתלמת", אולי גם יותר בטוחה בהשוואה לשנה שעברה. שלא להזכיר את מחירן הזול בהשוואה לשנת 1999, נקודת השיא של שיגעון שוק המניות.
בנוסף, מכפיל הרווח של ה-S&P500, על בסיס הרווח הנקי של החברות בשנה האחרונה, ירד ב-20% בהשוואה לרמתו בתחילת השנה, וכ-50% בהשוואה לרמתו בשנת 1999. "בשנות ה-90, לשוק היה טווח ירידה רחב", אמר כריסטופר קוראדו, אסטרטג פיננסי בצ'אטם.
ובכל זאת, הבחירה המנייתית כעת יכולה להיות מאוד קשה, וישנם מספר דרכים על פי הם ניתן לנהל את תיק ההשקעות מבלי לחשוב על מכירה. "בבחינת תנאי השוק, יתכן שאנו עומדים בפני הזדמנויות קנייה", אמר הרולד אוונסקי, אסטרטג פיננסי בקוראל – גאבלס. "כל חלק מהתרחיש הגרוע ביותר כבר מתומחר היום".
יש לקחת הכל בפרופורציות. לפני שנבהלים מהכותרות וחושבים לאיזו רמה יצנחו המדדים, יש לבחון את הבריאות היחסית העכשווית של הכלכלה. בתחילת שנות ה-70, תפוקת הכלכלה האמריקנית צנחה פלאים. אך היום, למרות ההזדחלות הכלכלית, נתון התוצר עדיין מתחזק. בתחילת שנות ה-80, שיעור האבטלה נשק ל-10.8%, היום הוא עומד על 5.5%, כמחצית. יתרה, שיעור האינפלציה צנח מ-12% בשנות ה-70 ו-14% בתחילת שנות ה-80 לרמה של 4% היום.
גוונו את תיק ההשקעות. האסטרטג רוברט ארטון מחברת ריסרצ' אפייליאטס אומר שיש לבחון האם באמת פיזרתם את הסיכונים בפורטפוליו. על פי דבריו של ארטון, פיזור הסיכונים לא מדבר על השקעה של 70% מהיקף ההשקעות באפיק מנייתי ו-30% באג"ח, אלא יש גם לשקול השקעה בסחורות.
ארטון סבור כי השווקים המתעוררים יכולים לעניין את רוב המשקיעים. יש להשקיע במדדים ותעודות סל העוקבות אחר המדדים בשווקים המתפתחים, כמו ברזיל וסין – כלכלות שגודלות בקצב מהיר יותר מארה"ב.
הרולד אוונסקי מסכים עם דבריו של ארטון, שההשקעה בסחורות יכולה לחזק את הפורטפוליו במיוחד אם האינפלציה תמשיך להתחזק. לשם כך, ניתן להשקיע במדד ה- iShares S&P GSSI Natural Resources (סימול: IGE), אשר יכול לספק חשיפה לסקטור הסחורות בעבור עמלת ניהול נמוכה.
דרך נוספת להגנת הפורטפוליו היא רכישת אג"ח צמוד מדד, ההגנה המועדפת כנגד האינפלציה של ארטון.
אז בפעם הבאה שתראו את כל המדדים צבועים באדום תזכרו את דבריו של קווינסי קרוסבי, אסטרטג בכיר בארטפורד, "ככל שהשוק נסוג כך יותר הזדמנויות צצות".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
