אופציות על מניות שמקצה חברה לעובדיה

שאלה: -------- חברה פרטית בישראל היא חברה-בת של חברה, שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בארצות הברית (וזו איפוא החברה-האם של החברה-הבת הזו). החברה-האם חילקה אופציות על מניותיה הנסחרות בבורסה בארה"ב; והן חולקו לעובדים בכירים, בין השאר גם בחברה-הבת בישראל. החברה-האם חישבה, בהתאם ל"מודל בלק אנד שולס", את רכיב ההטבה הגלום באופציות המוענקות. החברה-האם מחייבת את החברה-הבת בישראל בעבור ההטבה הגלומה לפי החישוב האמור; והחברה הישראלית משלמת על חיובים אלה. לאופציות יש תקופת הבשלה של שנים אחדות; ובהתאם לכך מחויבת החברה בישראל, לשיעורין, על פי סדר הפחתת ההטבה על פני התקופה. האופציות שניתנו לעובדים אינן אופציות סחירות בבורסה.

השאלות: 1. האם רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] מכירה בהוצאה, שהוציאה החברה הישראלית ? 2. האם יש משמעות למועד המימוש בפועל בידי העובד ? 3. האם יש משמעות להיות האופציה: סחירה או לא סחירה ? תשובה: -------- כיום, ולאחר תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - הסדר המס, אשר חל על הענקת אופציות לעובדים, מצוי בסעיף 102 לפקודה ["ההסדר"]. ההסדר מתווה שתי חלופות להקצאת אופציות לעובדים: החלופה האחת - הקצאה באמצעות נאמן, אשר מתחלקת למסלול הוני ולמסלול פירותי; החלופה השנייה - הקצאה שלא באמצעות נאמן. בהתאם למתואר בשאלה - הוקצו האופציות לעובדים שלא באמצעות נאמן. מכאן שעלינו לבחון את החלופה להענקת אופציות שלא באמצעות נאמן. ההוראה בדבר הקצאת אופציות שלא באמצעות נאמן - ברורה. ההטבה בדמות אופציות, אשר מוקצות לעובד, תיחשב להכנסת העבודה בידי העובד, ובהתאם לזה תמוסה במס השולי, שבו מחויב העובד. בהתאמה, יותר לחברה המעבידה ניכוי הוצאת שכר בשנת המס, אשר בה ניכתה החברה המעבידה מס בשל הכנסת העובד. הרלוונטיות למסחר בורסאי באופציה מקבלת ביטוי במועד, שבו תחויב ההטבה במס; ובהתאמה, במועד, שבו תוכל החברה לנכות את הוצאת השכר, אשר נוצרה לה. וכך, במקום שבו האופציה נסחרת בבורסה, ההטבה שקיבל העובד תמוסה כהכנסת עבודה בשיעור מס שולי במועד ההקצאה; במועד מימוש האופציה תמוסה הכנסת העובד בשיעור מס אשר חל על רווחי הון. לעומת זאת, כאשר מוקצות לעובד אופציות, אשר אינן נסחרות בבורסה, יוצר ההסדר דחיית מס, והעובד ימוסה במועד מימוש האופציה בשיעור המס השולי, שאליו הוא מגיע. לעניין ניכוי ההוצאה בהקשרה של האופציה: ● אם הוקצתה אופציה, אשר נסחרת בבורסה, תוכל החברה המעבידה לנכות את ההוצאה מהכנסתה כבר סמוך למועד ההקצאה (כמובן, לאחר ניכוי המס במקור משווי ההטבה, אשר ניתנה לעובד, והעברתו אל פקיד שומה). ● אם הוקצתה אופציה, אשר אינה נסחרת בבורסה, כבענייננו דנן, תמתין החברה המעבידה למועד, שבו יממש העובד את האופציה; ורק לאחר כימות ההטבה במועד המימוש וניכוי המס במקור בהתאמה, תוכל החברה המעבידה לנכות מהכנסתה את ההטבה, אשר ניתנה לעובד. בנקודה הזו יש לשים לב, כי, לפי ההסדר, הסכום שמותר לנכותו הוא הסכום הנמוך אשר בין שווי ההטבה לבין סכום ההשתתפות של החברה המעבידה (בענייננו כאן, החברה הפרטית הישראלית) בשל התחייבותה לחברה שהקצתה בפועל את האופציות (בענייננו כאן, החברה-האם האמריקאית). אולם בזאת ענייננו כאן - תם, אך לא נשלם. רשות המסים אינה מקבלת את העמדה, אשר הוצגה לעיל. בהתאם לפירוש, אשר בו מחזיקה רשות המסים, קיים הבדל נוסף, בין הקצאת אופציות נסחרות לבין הקצאת אופציות שאינן נסחרות, בחלופת ההקצאה ללא נאמן. וכך, אם חברה מעבידה תקצה לעובדיה אופציות, אשר אינן נסחרות בבורסה, היא לא תוכל ליהנות מניכוי הוצאת השכר מהכנסתה, ובהתאמה להקטין את הכנסתה החייבת. פועל יוצא של עמדה זו היא: החברה הישראלית, בענייננו כאן, לא תוכל לנכות את ההוצאה, אשר נוצרה לה בגין התשלומים, אשר העבירה לחברה-האם האמריקאית. אין אנו מקבלים את עמדת רשות המסים; שכן, אין עומד מאחוריה היגיון כלכלי, והיא נוגדת את עקרון ההקבלה בין ההכנסות של העסק לבין ההוצאות של העסק, אשר שימשו אותו ליצירת ההכנסה. אנו גורסים, כי הפירוש, שאנו מפרשים את הפקודה ואת ההסדר, כמבואר לעיל, הוא פירוש כלכלי נכון, אשר יש בו יותר "מנקודת אחיזה ארכימדית" אחת בלשון החוק, כמאמר בית המשפט העליון; ולכן, אפשר לתמוך בעמדה זו ולעמת אותה עם העמדה הפרשנית המילולית והצרה של רשות המסים. על כן, בענייננו לעיל, אפשר לדרוש להכיר בהוצאה בחברה המעבידה במועד המימוש, ולאחר שינוכה מס במקור מההטבה אשר ניתנה לעובדים.

המשיבים ממשרד פורת, שגיב, שלומי עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס.