הנשורת המסוכנת של הסאב-פריים: למה הבורסות לא מתאוששות?
כשאני מסתכל על מחירי הנפט הגואים אני לא מצליח לשכוח את השיעור שלמדתי במיקרו כלכלה. האמת שמה שיותר מעניין - תמיד אחרי אותם שיעורים היו חברי ללימודים מזכירים שהתיאוריות מעניינות ויפות, אבל במציאות הדברים עובדים קצת אחרת. האמנם? מה קורה שהעלויות של היצרנים מזנקות במפתיע, מלבד אינפלציה שהיא התוצאה הברורה מאליה, היצרנים מייצרים פחות, נקודה. אם מחיר הנפט עולה הרבה ומהר וגם נשאר ברמות האלו, אז המצב חמור הרבה יותר. העלויות של היצרנים מייצרות אינפלציה גבוהה, הם מתקשים לגלגל אותן לעבר הצרכנים, אבל בסוף יאלצו לעשות זאת. העיכוב שבין גלגול העלויות לבין עליית מחירי חומרי הגלם, עלול לשחוק את הרווחים לפחות בטווח הקצר. בעוד שהיכולת של הצרכנים לספוג את עלויות המחירים וההשפעה החוזרת על המחירים, היא כנראה תהיה ההשפעה על הרווחים בטווח הארוך. מוקד העניין הוא בציפיות לאינפלציה - הן תקבענה את המצב הכלכלי העתידי. הכלכלה האמריקנית נכון לרגע זה לא נכנסה למיתון, אבל מבחינת ה'פד' ישנה אי ודאות. צופי ה'פד', אותם אסטרטגים בבתי ההשקעות הגדולים בוול סטריט שבמקרים רבים עבדו בבנק המרכזי האמריקני בעבר, אמרו השבוע שה'פד' הולך לקבל את החלטת הריבית עם אפס מידע. ה'פד' נכון לרגע זה נמצא באותו מצב שהוא היה בתחילת המשבר – בין המצרים. האינפלציה מחייבת את ה'פד' לפעול הצהרות מגיעות מברננקי לגבי דאגות לחולשת הדולר, מאידך מהצד השני של המתרס – ההתאוששות הכלכלית שנכון לרגע זה בוששה מלהגיע. גל ההדף השני של המשבר – 'הנשורת הגרעינית' של הסאב-פריים כולם בוודאי מכירים את תהליך הפגיעה של פצצת אטום. בהתחלה היא הורסת, הרס רב, אך בשלב השני מותירה אחריה את הנשורת הגרעינית שנשארת למשך שנים ומקשה על משך החיים. אותה נשורת גרעינית במקרה שלנו, היא כבר לא המחיקות, אלה היו גלי ההדף של ההתפוצצות הראשונה. גל הורדות הדירוג היא המכה הבאה. מבטחות האג"ח התרסקו לקרשים, ספגו הורדת דירוג ולקחו עימן עוד טריליונים של דולרים לדירוג נמוך יותר. עיריות, גופים, חברות קטנות, שכל חפצם היה לקבל מעט ביטוח יאלצו כעת לגייס חוב בריביות גבוהות הרבה יותר. המשמעות היא עצומה, מחירי ההון שבהם מגייסים החברות כסף עולים למרות שבפועל אנו חיים בעולם של ריביות נמוכות. ריבית ה'פד' חזרה לרמות מאוד נמוכות גם בפרפסקטיבה היסטורית, בעוד שבפועל מעטים הגופים שיכולים ללוות כספים בריביות נמוכות. כיום בארה"ב יש שש חברות בעלות דירוג של AAA, ולאחרונה חרשו השמועות וטענו כי ג'נרל אלקטריק תפרסם דוחות גרועים שיאלצו אותה לגייס חוב וגם יעמידו אותה באופק דירוג שלילי מצד חברות הדירוג, קרי הסתברות גדולה יותר להורדת דירוג. ג'נרל מוטורס גם באותה הסירה, ב- Standard & Poor's, הכריזו כי החברה נכנסה לרשימה השחורה – סיכויים גדולים יותר להורדת דירוג. גל הורדות הדירוג שמגיע בעקבות המשבר הוא המגפה הבאה. סקטור הפיננסים לא מצליח להרים ראש מניות הפיננסים הגיעו לשפל של חמש שנים וממשיכות לספוג את הריקושטים המשניים. בוול סטריט כבר מתחילים למאוס בצורך הבלתי נדלה של הגדולות להון נזיל. בכל אופן התמונה מכאן היא מאוד מעניינת. חודש מארס השחור, בו כמעט והתנדפו להם הבנקים בארה"ב במה שהיה עלול להיות כמו המשבר של 1929. בר סטרנס הוצל במהלך שעוד יכנס לספרי ההיסטוריה, התקווה לזמנים חדשים בכלכלה הגיעה. סקטור הפיננסים התאושש ואיתו התאוששה וול סטריט. מניית סיטיגרופ, אולי הברומטר הטוב ביותר, התאוששה, איתה גם התאוששו השווקים. אבל עם הצרות החדשות, הצורך בהון נוסף, ההתרעות על מחיקות נוספות, כבר אולי מתקשה החברה להתמודד. המשקיעים שציפו לשינוי מגמה התבדו. ספק אם המדדים בוול סטריט יכולים להתרומם ללא סקטור הפיננסים. מניות הנפט יצרניות הכימיה, ושאר מרוויחות מהסיטואציה הכלכלית המאוד מעניינת שנוצרה בימינו, לא יכולות לפצות לנצח על המנוע האמיתי של כל משק בריא. כלכלת העולם החדש - הנגידים מוכנים ? המתרחש בשוק המניות הוא רק התפאורה של מאחורי הקלעים של המתרחש בכלכלות העולם. נקודה מעניינת וששמה גם את ישראל במקום די מוזר היא הריבית. המדינות המתפתחות מקיימות שיעורי ריבית גבוהים יחסית, לדוגמא מקסיקו וסין, שכלכלותיהן צפויות להיכנס במרוצת השנים הבאות לקטגוריה של שוק מפותח. בסין ומקסיקו שוקדים על להדביר את האינפלציה. הבנק המקסיקני, העלה אתמול את הריבית במפתיע ב-0.5% וכעת עומדת הריבית במדינה על 7.75%. המדינות העניות יותר חוות שיעורי אינפלציה גבוהים יותר. אך, ככל שה'פד' מוריד את הריבית ושומר עליה נמוכה הוא למעשה מעודד את אותה אינפלציה. מכאן נוצר בור ללא תחתית. הוא ייגמר שה'פד' יתחיל להעלות את הריבית. לא בטוח שכלכלות העולם יוכלו להמשיך ולספוג את כל היצוא האמריקני, הגורם היחידי שמחזיק את הכלכלה האמריקנית כרגע מאי-כניסה למיתון הוא היצוא.
