ת"א נדבקה מהעליות בוול סטריט: אפריקה השלימה נפילה של 20%

כור, דסק"ש וגזית גלוב רשמה זינוקים חדים. ברמה שבועית השלים המעו"ף ירידה של 1.2% והנדל"ן נפל השבוע יותר מ-4%
אריאל אטיאס |

יום המסחר האחרון בבורסה בת"א נחתם בעליות שערים, זאת בתמיכת עליות שערים של מעל ל-1% שנרשמות כרגע במהלך המסחר בוול סטריט. נתוני מאקרו חיוביים ומימושים במחיר חוזי הנפט דוחפים כרגע את מדדי וול סטריט לעליות שערים. את עליות השערים במדד המעו"ף הובילו מניות דיסקונט השקעות וגזית גלוב שרשמו עלייה של 6.09% ו-6.19% בהתאמה.

כאמור מדדי וול סטריט המובילים רושמים בשעה זו עליות שערים. ברקע נתון המכירות הקמעונאיות שזינק בצורה חדה אל מעבר לציפיות והיחלשות של יותר מ-2.5 דולר במחיר חוזי הנפט.

מוקדם יותר היום, המניות האסיאתיות רשמו הבוקר ירידות שערים חדות ושלחו את המדד האזורי לשפל של 10 שבועות, ברקע לירידות עומדות דאגות המשקיעים שעליית האינפלציה תצטרף להשפעות השליליות של שוקי האשראי הלחוצים ותפגע בצמיחה העולמית.

מדדים מובילים: מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.4% וחתם ברמה של 1,107 נקודות, מדד ת"א 100 חתם בעלייה של 0.39% וסגר את המסחר ברמה של 1,020 נקודות ומדד הנדל"ן 15 רשם עלייה של 1.7% בערכו.

בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של 1.26%, מדד ת"א השיל 1.3% מערכו ומדד ת"א נדל"ן 15 רשם ירידה של 4.5%.

מניות במרכז

מניית אפריקה ישראל סגרה היום בירידה של 1.4% והשלים ירידה של כ-20% מאז פרסמה אפריקה את דו"חות לרבעון הראשון בסוף חודש מאי האחרון, כאשר בשבעה מתוך שמונת ימי המסחר האחרונים המניה רשמה ירידות.

מניות דיסקונט השקעות ונכסים ובנין נסחרו היום ברקע להודעת הראשונה על רכישה של 2.5% מהון המניות המונפק של חברת הבת. דסק"ש תרכוש את כל המניות בגינן נענתה הצעת הרכש ותשלם עבורן תמורה כוללת של כ-46.5 מיליון שקל.

מניות טבע איבדו 2.14% בצל ירידות השערים אמש בוול סטריט. כמו גם, ברקע לעסקה במסגרתה רוכשת דייצ'י היפאנית את רנבאקסי.

מניות כיל נסחרה היום ברקע לזינוק של 8% במניות אגריום, מתחרתה הגדולה, שנרשם במהלך המסחר בניו יורק. החברה הודיעה, כי הביקושים הערים מרחבי העולם דוחפים את המחזור של החברה מעלה והוסיפו כי הם צופים שהמחזור העסקי צפוי להיות טוב לשלוש עד חמש השנים הקרובות.

מניית החברה לישראל נסחרה ברקע להמלצת קנייה משמעותית אותה קיבלה המניה מבנק ההשקעות יו.בי.אס. ההמלצה משקפת אפסייד של יותר מ-40% על שווי המניה.

מניות בריטיש ישראל והראל השקעות נסחרו על רקע הודעתם מהבוקר בנוגע לרכישת קרקע בהיקף של 88 דונם לשם הקמת קניון באיזור הכניסה הדרומית לעיר.

טופספין מדיקל, המפתחת מיכשור רפואי, ממשיכה לנסות ולהציע לנושיה פתרונות פיננסיים יצירתיים. בתקופה האחרונה ובשל המצב העסקי אליו נקלעה החברה נראה כי הנהלת החברה ובמיוחד סמנכ"ל הכספים שלה עומדים תחת לחצים רבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.