ראש ה-NBER, מרטין פדלסטין: "הכלכלה האמריקנית נמצאת במיתון והוא עלול להיות גרוע מהקודמים"

ראש המחלקה הכלכלית הלאומית בארה"ב, שאחראית להגדרה הרשמית של תקופות המיתון, אמר את הדברים בראיון ל-CNBC. למרות זאת, אין מדובר בהודעה רשמית
שהם לוי |

מרטין פלדסטין, שעומד בראש מחלקת המחקר הכלכלית של ממשלת ארה"ב -נחשב הפוסק בדבר הימצאות הכלכלה האמריקנית במיתון, או כך לפחות הגדיל לעשות כך בשתי תקופות המיתון הקודמות, מודה היום בראיון ל-CNBC שהכלכלה האמריקנית נכנסה למיתון בחודש דצמבר. יחד עם זאת, אין זו הודעה רשמית מטעם הגוף שמגדיר באופן פורמלי את תקופות הגאות והשפל בכלכלה האמריקנית.

"אני חושב שהתחזיות המקצועיות הביאו לאישור כי אנחנו נמצאים במיתון", אמר פדלסטין בראיון טלויזיוני ל-CNBC. עוד הוסיף, ראש המחלקה הלאומית למחקר כלכלי, כי המיתון עלול להיות ארוך ועמוק יותר מאשר שניה האחרונים. כמו כן ציין כי ישנה אפשרות שנתון התוצר יוליך שולל ויהיה חיובי.

"ברבעון הנוכחי, אנחנו רואים את המספרים החודשיים נעים מטה," אמר פדלסטין. "כמו שאמרתי, התעסוקה, המכירות, הייצור, כולם מראים על הטרנד מטה נכון לנקודת הזמן הנוכחית", הדגיש ראש מחלקת המחקר הלאומית בארה"ב.

פדלסטין הוסיף כי הוא מצפה לקפיצה מעלה במחצית השנייה של השנה, אז הפחתות הריבית יתנו את השפעתן. אולם, ציין כי אין לסמוך על ביטחון הצרכנים בבחינת שינוי המגמה. "האמת היא שהסיכון הוא שאותן בדיקות לסנטימנט הצרכנים תהיינה נתונות ליכולתם להחזר החובות, בניית הנזילות, ככל שהצרכנים בונים את עצמם לתקופות הקשות בעתיד".

למרות שה'פד' מזרים מזומן לשווקים, אמר פדלסטין כי אנחנו לא מתמודדים עם הבעיה הפונדמנטלית: עודף המשכנתאות שלא מגיעות לידי פרעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

רכבת
צילום: רכבת ישראל

שבוע בלי רכבת: תנועת הרכבות בת"א תושבת

בהמשך למחדל בו פגעה רכבת משא בקווי חשמול וגרמה לנזקים של עשרות מיליונים, רכבת ישראל מנצלת את ההזדמנות ומשביתה את תנועת הרכבות בין הצפון לדרום תל אביב; שרת התחבורה חוגגת חנוכת מסילות חדישות ומתעלמת מחוסר תפקוד של הקווים הקיימים  

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רכבת ישראל

הטריגר לשיבוש הנרחב במערכת הרכבות התרחש בתחילת השבוע. רכבת משא פגעה בקווי החשמול באזור צומת גנות ונסעה במשך דקות ארוכות כשהפלטות הגבוהות שעליה גוררות וסוחבות את תשתיות החשמל לאורך הקווים. הנזק שנגרם הוביל לקריסת חלק מהמערכת, ביטול רכבות, סגירת תחנות ועיכובים כרוניים של עשרות דקות בקווים שכן פעלו. התחנות התמלאו בנוסעים שהצטופפו על כל קרון פנוי תמונות שמזכירות יותר את הודו מאשר את ישראל. עד עכשיו עוד לא נקבע מועד לחזרה מלאה לשגרה.

בהודעת רכבת ישראל נמסר כי החל מיום רביעי, 20 באוגוסט, ועד יום שלישי, 26 באוגוסט, תיסגר תחנת תל אביב השלום תחנת הנוסעים העמוסה ביותר בישראל, עם מעל לשני מיליון נוסעים בחודש ותופסק לחלוטין תנועת הרכבות בין צפון העיר לדרומה. המשמעות: רכבות מדרום יגיעו עד לוד, רכבות מירושלים וממודיעין יסתיימו בנתב"ג, ורכבות מצפון יעצרו בסבידור מרכז בלבד. ככה נותקה למעשה גם הגישה הישירה של נתב"ג למרכז העירוני של תל אביב. במקביל, יופעלו שאטלים חינמיים וקו אוטובוס ייעודי שיחבר בין התחנות העיקריות בעיר, בתדירות של כחמש דקות.

ובזמן שהציבור מתמודד עם ביטולי רכבות, עיכובים ועומסים חריגים, שרת התחבורה מירי רגב בוחרת לחנוך מסילות בצפון. וזה עומד בניגוד חד למציאות היומיומית של נוסעים שנתקעים בתחנות ולא מקבלים שירות בסיסי. השרה מצהירה על "חיבור הפריפריה למרכז" אבל קודם כל כדאי שהקווים הקיימים במרכז יפעלו כראוי.

מקדימים עבודות תשתית 

ברכבת מסבירים כי לצד השיבושים המתמשכים בשל הפגיעה בחשמול, הוחלט להקדים עבודות בטיחות שתוכננו לספטמבר ולבצען כבר כעת, במקטע שבין תחנות ההגנה וסבידור מרכז. העבודות יכללו טיפול ושדרוג תשתיות חיוניות, ובהן רכיבים קריטיים המאפשרים מעבר רכבות בין מסילות. לדבריהם, הצעד נועד למנוע פגיעה כפולה בציבור גם בהווה וגם בעוד מספר שבועות.

האירוע בצומת גנות מצטרף לשורה של תקלות חוזרות ברכבת ישראל: רק בשבועות האחרונים נרשמו בעיות במערכת האיתות והגבלת מהירות בשל עומסי חום שפגעו במסילות. הפגיעה הנוכחית מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, וחשפה שוב את הפגיעות של רשת הרכבות ואת חוסר המוכנות להתמודד עם אירועים מתגלגלים. למרות ההצהרות על פרויקטים עתידיים, נוסעים רבים מוצאים עצמם בינתיים מול מציאות של שירות לא יציב, המתאפיין בתגובות איטיות ובתחליפים חלקיים בלבד.