יש לי 100,000 שקל פנויים להשקעה – מה כדאי לי לעשות איתם?
בחודשים האחרונים שוק המניות הפך סוער ותנודתי, כאשר מתחילת השנה איבד מדד המעוף כ- 14% מערכו. הדולר נחלש מול מרבית המטבעות בעולם, כאשר המשך הורדת ריבית אגרסיבית הצפויה בארה"ב אינו טומן עתיד ורוד להשקעה בדולר.
מנגד, מחירי הסחורות בעולם מזנקים וכתוצאה מכך מתגברים הלחצים האינפלציוניים בארץ כמו גם בעולם כולו. משבר הסאבפריים עדיין מרחף באוויר והשפעותיו מתפשטות בכל העולם. מדברי ברננקי, נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב, עולה כי קיים כיום חשש רב מהאטה בצמיחה, כאשר מנגד החשש מהלחצים האינפלציוניים נעשה מטריד במידה פחותה וזאת חרף התגברות אינפלציונית שנרשמה בחודשים האחרונים.
הבנקים המרכזים בעולם נמצאים כיום בתהליך של הורדת ריבית, כאשר בחודש שעבר גם בנק ישראל הצטרף למגמה. הריבית שמצויה כיום ברמה נמוכה במונחים היסטוריים מורידה את האטרקטיביות של פיקדונות הבנקים, כאשר מנגד ההשקעה במניות רושמת תשואות שליליות בשיעורים דו ספרתיים.
מבולבלים ?... אז במה להשקיע ?
ניסים איס, סמנכ"ל שיווק פלא גלובל בית השקעות:
"בעיתות קשות אלו, כאשר נקודת התחתית בשוק המניות עדיין לא הוגדרה, ניסיון העבר מלמד שהשקעה באגרות חוב ממשלתיות ומדורגות (מדירוג A ומעלה) עשויה להניב תשואה עודפת. ככל שהמצב הכלכלי מחמיר והריבית יורדת מחירם של אגרות החוב עולה. בנוסף, ההתרכזות באגרות חוב ממשלתיות ומדורגות מקטין את הסיכונים הפיננסים הנלווים להשקעה בשוק ההון. כיוון שהשקעה באפיק זה דורשת הבנה מעמיקה בעיקר של תחום המקרו כלכלה, המלצתי היא לרכוש יחידות השתתפות בקרנות נאמנות המתמחות בהשקעה מסוג זה".
רונן זכריה, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות
ההערכה כי כלכלת ארה"ב כבר נמצאת במיתון, קיבלה חיזוק בנתוני התעסוקה האחרונים שהתפרסמו בשבוע שעבר בארה"ב וגרמו לירידה נוספת במדדי המניות בעולם. משבר האשראי, החשש מהעמקת המשבר והנזילות הנמוכה בשווקים, הביאו לעלייה במרווחים באג"ח הקונצרני בחו"ל. בשוק המקומי המצב טוב משמעותית, ולמרות שהצמיחה תואט בעקבות ההאטה בצמיחה העולמית, המשק הישראלי יצמח גם השנה בקצב נאה של מעל 3.5%. קשה לדעת לאן יתפתח המשבר בחו"ל, ועד כמה עמוק המשבר בחברות הפיננסיות בחו"ל, אבל ניתן בהחלט לומר שרמת מחירי המניות בארץ ובחו"ל הינה אטרקטיבית למשקיעים עם אורך נשימה ויכולת לעבור את הטלטלות שבדרך.
זכריה סבור כי "למשקיע סולידי יחסית, המעוניין להשקיע את הכסף לטווח של כ- 3 שנים, היינו מציעים את הרכב ההשקעות הבא:
מניות (20%) : השנה הקרובה תהיה שנה של בחירת מניות ספציפיות ולא מדדים. אנו ממליצים על הפניית כרבע עד שליש מהרכיב המנייתי לחו"ל והיתרה למניות מקומיות באמצעות קרנות נאמנות.
מרכיב צמוד (% 40 ): באפיק זה רצוי להשקיע באג"ח קונצרני בדירוג דירוג גבוה ( בנק לאומי, סלקום, בזק וכו'), כך ניתן יהיה ליהנות מתשואה גבוהה יותר ובסיכון נמוך יחסית. ניתן גם כאן לבחור בקרן המשקיעה באג"ח חברות, בעלת ניהול וביצועים מוכחים. לצורך הבחירה רצוי להיעזר ביועץ ההשקעות שבסניף הבנק שאליו אתם שייכים".
מרכיב שקלי (30-35%): הפער בין השחר ואג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים העומד על כ- 2.2% והפער בין השחר לאג"ח הצמוד העומד על כ- 2.7%, בהחלט מעמידים את האג"ח השקלי הארוך באפיק אטרקטיבי להשקעה. על המשקיע לחלק את ההשקעה באפיק בין שקלי קצר (מק"מ לדוגמה) לשחרים ארוכים, עפ"י רמת הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת על עצמו (ניתן לחלק חצי חצי). אפשרויות אחרות הינם לרכוש קרן שקלית גמישה או תמהיל של קרן שקלית ארוכה וקרן כספית שקלית.
מרכיב מט"ח (5-10%): בדגש על מט"ח ולא דולר. ניתן לרכוש מט"ח ברמות נוחות יחסית, תוך פיזור על מספר מטבעות ואג"ח באמצעות קרנות אג"ח בינלאומי".

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.