דמי מחלה לעובד, אשר שכרו משולם לפי שכר בסיס ועמלות

בהעדר הסכם קיבוצי, חוזה עבודה אישי המטיב עם העובד או ביטוח דמי מחלה, הזכאות לדמי מחלה הינה עפ"י הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"). בסעיף 2 לחוק נקבע:

יום המחלה הראשון אינו מזכה בתשלום.

עבור יום המחלה השני והשלישי - % 37.5 משכר העובד, כפי שיפורט בהמשך.

עבור יום המחלה הרביעי - 75% משכר העובד, כפי שיפורט בהמשך.

בהתאם לסעיף 5(א) לחוק, שיעורי דמי המחלה האמורים יגזרו משכר העבודה, שהיה העובד זכאי לקבל, בתקופת זכאותו לדמי מחלה, אילו המשיך בעבודתו.

כאשר מדובר בעובד, ששכרו משולם לפי שכר בסיס ועמלות מכירה אישיות, הרי, שאלמלא המחלה, שכר העובד היה מורכב משכר הבסיס ועמלות המכירה. משכך, גם כאשר מדובר במחלה, שיעור המחלה ייגזר משכר הבסיס בתוספת עמלות המכירה, שכן רכיבים אלו יחדיו מהווים את שכרו של העובד.

אופן חישוב עמלות המכירה לצורך חישוב דמי מחלה אינו מצוין באופן מפורש בחוק, אולם ניתן לראות בעמלות המכירה, כתשלום לפי תוצרת, בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק, לפיו על מנת לחשב את עמלות המכירה לצורך חישוב דמי המחלה, יש לחשב ממוצע ליום של עמלות המכירה בשלושת החודשים שקדמו למחלת העובד.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"