מצוקת החניה לא עוצרת: החניה עוקפת את דמי הניהול כשיקול מרכזי בשכירת נכס

כך עולה מסקר של חברת השתתפויות בנכסים. עוד מוסרת החברה, כי "חניה צמודה בבנין צוינה על ידי 19% מהנשאלים כפרמטר החשוב בהחלטה על שכירת נכס"
ישראל הס |

מה הם המרכיבים המשפיעים על בעלי חברה המחפשים לשכור נכס? ומי מהם בעל משקל מרכזי יותר בהחלטה? זאת ביקשה לבדוק חברת 'השתתפויות בנכסים' העוסקת בניהול השכרות ואחזקות של נכסים מניבים ופארקים לוגיסטיים. החברה היא חברת בת של הסוכנות היהודית.

החברה בדקה כ-350 חברות השוכרות שטחי משרדים בשטח כולל של 300,000 מ"ר בערים תל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה ונמצאות בשלב של חיפוש נכס חדש להשכרה או לחילופין שהיו בשלב חיפוש נכס לאחרונה. כל בעל חברה או בכיר בה, התבקשו לדרג, מהגבוה לנמוך (בסדר יורד מ-5 הגבוה ועד 1 הנמוך), אילו מהפרמטרים מיקום, ארנונה, גובה דמי ניהול, חניה וגובה שכר הדירה, ישפיעו על החלטתם לשכור נכס כזה או אחר.

מתוצאות הסקר עולה, כי הפרמטר החשוב ביותר בקבלת ההחלטה על שכירת נכס על פי הסקר הינו המיקום. 31% מהנשאלים ציינו אותו כפרמטר החשוב ביותר בעת ההחלטה על שכירת נכס ובתהליך החיפוש עצמו. אחריו דורג גובה שכר הדירה 27% מהנשאלים ציינו פרמטר זה כמשפיע ביותר על החלטתם. חניה צמודה בבנין צוינה על ידי 19% מהנשאלים כפרמטר החשוב בהחלטה על שכירת נכס, גובה דמי הניהול דורג כפרמטר הבא בחשיבותו 12% מהנשאלים ציינו זאת, ואילו לארנונה כנראה כבר אין משקל בקבלת ההחלטה רק 11% ציינו אותה כמרכיב הדומיננטי בקבלת ההחלטה על השכרת נכס.

לדברי בני הרפניסט סמנכ"ל חברת "השתתפויות בנכסים" , "הנתון לפיו החניה "עקפה" את מרכיב דמי הניהול בקבלת ההחלטה על שכירת נכס מוכיחה כי למציאת מקומות חניה צמודים לבית העסק חשיבות רבה מאד, נכון להיום. לדבריו, הדבר נובע מכמה סיבות. הראשונה, הינה המודעות שפיתחו בעלי העסקים לכך כי כיום כל עובד שלישי הינו בעל רכב או מקבל רכב מהעבודה וכי חלק מרווחת העובד היא מציאת סידור חניה הולם צמוד לבנין המשרדים בו הוא עובד. בנוסף, מרכיב החניה נמצא דומיננטי יותר מכיוון שדמי הניהול קובעו במהלך השנה, על ערך שקלי לאור תנודות הדולר, ומחירם פחות או יותר קבוע (נע בין דולר וחצי לארבעה דולר), בעוד מחירי החניה נעים בין 50 ל-160 דולר, תלוי במיקום". עוד מוסיף הרפניסט כי "מחסור בפתרון של חניה בחניונים ציבוריים שהמקום בהם מועט והמחיר מופקע, הופכים את מרכיב החניה לבעל ערך ויקר יותר ממרכיב דמי הניהול ולכן דומיננטי יותר בהחלטת שכירת הנכס" .

בירושלים ותל אביב ציינו רוב הנשאלים את מרכיב המיקום כראשון בחשיבותו 32% מהנשאלים התל אביביים ציינו זאת ו-28% ממחפשי נכסים להשכרה בירושלים. בחיפה היה מרכיב דמי הניהול הגבוה ביותר כ-34% ציינו אותו כגורם המכריע ביותר על החלטתם ואילו באר שבע, ציינו הרוב את רכיב שכר הדירה כמשפיע ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.