D&B: חברות הסלולר הצליחו להגדיל את הרווח ב-50%
ההכנסות המצרפיות של שלוש חברות הסלולר הגדולות בישראל צמחו ב-7.4% ברבעון השלישי והסתכמו בסך של 4.4 מיליארד שקל, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מבדיקה של כלכלני דן אנד ברדסטריט.
מהבדיקה עולה עוד כי החברות – פרטנר, סלקום ופלאפון, הצליחו להגדיל את הרווח המצרפי בקרוב ל-50%, ביחס לרבעון המקביל, לכ-640 מיליון שקל.
סלקום, של קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר היא החברה הרווחית ביותר מבין שלוש החברות עם רווח נקי של 270 מיליון שקל ברבעון השלישי. אחריה, פרטנר של האצ'יסון עם רווח של 215 מיליון שקל ופלאפון של בזק שהרוויחה 154 מיליון שקל בלבד. עם זאת, פרטנר, היא החברה המובילה מבין השלוש במחזור ההכנסות. פרטנר רשמה ברבעון השלישי הכנסות של 1.6 מיליארד שקל, לעומת 1.57 מיליארד שקל לסלקום ו-1.2 מיליארד שקל לפלאפון של בזק.
פרטנר היא גם החברה הצומחת ביותר בהכנסות. ברבעון השלישי עלו הכנסות החברה ב-9.5%, בעוד שסלקום הגדילה את ההכנסות ב-7.2% ופלאפון הגדילה את ההכנסות בשיעור צנוע של 5.1%.
"הצמיחה בשוק הסלולרי מרשימה במיוחד בהינתן שמדובר בשוק שבו שלוש מתחרות אגרסיביות – פרטנר, סלקום ופלאפון ומתחרה עם נוכחות פחות חזקה בשוק הפרטי – מירס" אומרים בחברת המחקר, "הצמיחה בשוק הזה בשיעור נאה של 7.4% מהרבעון המקביל לרבעון השלישי השנה מגיעה למרות שהשוק הזה נחשב לשוק רווי יחסית, למרות התחרות בין ספקיות הטלפוניה, ולמרות שבזק מספקת שיחות במחירים נמוכים".
הכלכלנים מציינים שהתחרות בתחום הטלפוניה הקווית צפויה להחריף ועלולה להיות לכך השפעה גם על חברות הסלולר. "הצמיחה בתוצאות של חברות הסלולר מגיעה בשעה ששוק הטלפוניה הקווית נפתח לתחרות", אומרים הכלכלנים, "הראשונה להיכנס לשוק הקווי היתה הוט אבל התחרות רק תגבר, ושחקניות נוספות נכנסו לאחרונה. זה לכאורה עלול לפגוע בבזק וגם בחברות הסלולר, אבל חברות הסלולר מוכיחות שהן יודעות להתאים את עצמן לסביבה העסקית".
מהמחקר עולה, כי החברות הישראליות היו מהראשונות בעולם, במקביל לשווקים כמו ארה"ב ומזרח אסיה, באימוץ של מנועי צמיחה נוספים, מעבר לשיחות עצמן. מנוע הצמיחה המרכזי כיום בחברות הסלולר, מדגישים הכלכלנים, הוא שירותי התוכן והערך מוסף לרבות הודעות ה-SMS. תחום זה הוא סביב 10% מהכנסות החברות והוא צפוי לגדול בקצב גבוה יותר מתחום השיחות בעתיד.
פלאפון, היא השחקנית הדומיננטית בדור השלישי. לחברה יש 625 אלף מנויים , בעוד שלפרטנר יש כ-490 אלף מנויים ולסלקום 282 אלף מנויים. פלאפון גם מגייסת מהר יותר מהאחרות בדור השלישי – ברבעון החולף היא גייסה 132 אלף מנויים, בהשוואה ל-92 אלף מנויים בפרטנר ו-72 אלף מנויים בסלקום. המנויים האלו, לפחות ברובם, מסבירים בדן אנד ברדסטריט הם מנויים קיימים של החברות ששידרגו את המכשיר שברשותם לדור המתקדם.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.