מה עשו היום מניות היתר? ביוסל ופטרו גרופ התרסקו

ביוסל צנחה ב18% והשלימה ירידה של כ-25% ביומיים. פטרו גרופ ירדה עוד 7.2% וסגרה ירידה של כ-24% בתוך כשבועיים. המניות "הקטנות" של היום
שרות Bizportal |

המניות "הקטנות" בישראל, אלו הנסחרות במדדי היתר השונים, מרכזות תשומת לב רבה מאחורי הקלעים ונסחרות במחזורי מסחר גבוהים. בסקירה זו ריכזנו לכם את רשימת המניות הבולטות היום:

מניית ביוסל, הפועלת בתחום מדעי החיים מבית אלי הורוביץ, צנחה זה יום שני ברציפות והשילה מערכה עוד 18% במסחר סוער ביותר. פרוטליקס, חברת הבת צנחה אמש בכ-10% במסחר בוול סטריט, דבר אשר ממשיך לתת את אותותיו בביוסל. מאז ההנפקה המשנית הכושלת של פרוטליקס, ביוסל איבדה מערכה מעל ל-40%. ביוסל מחזיקה כ-22% מפרוטליקס ולכן מושפעת מהתנודתיות הרבה במניה.

מניית פוקס, העוסקת בייצור, עיצוב ושיווק של בגדי ואביזרי אופנה, ירדה היום בכ-1.3% במסחר דליל ביותר.המשקיעים עדיין לא מתאוששים מסתירות לחי שקיבלו מהחברה על רקע הוצאות גבוהות, שנבעו מהתרחבות החברה לחו"ל, ובהמשך לאזהרת הרווח שהתקבלה בחודש פברואר. נציין, כי המנייה רשמה ירידה של כ-37% בשמונת החודשים האחרונים.

מניית פאנדטק, העוסקת בתחום מערכות הסליקה, קפצה בכ-3% וריכזה נפח מסחר גדול בנייר. החברה פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי היום, בו הציגה הכנסות רבעוניות של כ- 26.6 מיליון דולר, המייצגים גידול של כ- 24% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. רווחי החברה לרבעון (ע"פ GAAP) הסתכמו בכ- 2.2 מיליון דולר או 0.13 דולר למניה. מניית החברה השלימה עלייה של כ-33% מאז תחילת השנה.

מניית פטרו גרופ, המפעילה רשת תחנות נוחות בארה"ב אשר בשליטת המיליארדר ארקדי גאידמק , ירדה ב-7% היום, בהיקף מסחר דליל ביותר. הסנטימנט השלילי ממשיך לשרור במנייה אשר משלימה ירידה של כ- 24% מאז ה-14 לחודש שנבעה בין היתר מביטול עסקאות.

מניית תאת טכנולוגיה (תאת טכנו), אשר פועלת בענף הייצור והשיפוץ של ציוד ואביזרים בתחום התעופה הצבאי, רשמה ירידות של כ-3.5% והשלימה ירידה של כ-50% מאז השיא אליו הגיעה בחודש פברואר השנה. המניה רשמה עליות של 22% מאז ה 20 לספטמבר ומדשדשת בימים האחרונים ללא כיוון ברור.

מניית גמול, המחזיקה מגוון השקעות בתחומים רבים, ירדה ב-3.2% ונסחרה בהיקפים חריגים.החברה רשמה עליות של למעלה מ-35% מאז חודש אוגוסט. המומנט החיובי ממנו נהנת החברה התחזק משמעותית מאז חתמה קבוצת ליאון רקנאטי על הסכם לקניית אחזקות אייל יונה בחברה. ההסכם, שנקבע על מחיר הכפול משוויה של החברה בשוק, מצביע על הבעת אמון של קבוצת רקנאטי בחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".