ארה"ב: המדדים סגרו בעליות קלות; סרגון השילה 3.7%
מדדי ארה"ב סגרו את יום המסחר בעליות שערים קלות. משך כל שעות המסחר נסחרו המדדים סביב קו האפס. במרכז המסחר, עמד נתון המאקרו השבועי של נתון התביעות החדשות לדמי אבטלה שעלה ב-16,000 דרישות דמי אבטלה חדשות ל-317,000 תביעות בשבוע החולף, שיוצר תמונה בריאה הרבה יותר של שוק העבודה האמריקני ומרגיע את חששות האינפלציה בארה"ב.
עם זאת, נראה כי המשקיעים נכנסו לעמדת המתנה לקראת פרסום נתון מצב התעסוקה ביום שישי הקרוב, נתון שישפוך אור נוסף על מצב הכלכלה האמריקנית
מדד הנאסד"ק סגר את המסחר בעליות שערים קלות של 0.15% ברמת 2,733 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר את יום המסחר בעליות שערים של 0.04% ברמת 13,974 הנקודות.
החוזים העתידיים על הנפט סגרו בעליה של 1.5 דולר לרמה של 81.44 דולר לחבית.
מאקרו
כשעה לפני המסחר היום פורסמו נתוני התעסוקה האמריקניים על ידי משרד העבודה בארה"ב. נתון התביעות החדשות לדמי אבטלה לשבוע החולף עלה ב-16,000 תביעות חדשות ל-317,000 תביעות חדשות. ממוצע ארבעת השבועות של נתון התביעות עלה ב-500 תביעות ל-312,750 תביעות אבטלה חדשות. הנתון שפורסם עקף את תחזיות האנליסטים שעמדו על 310,000 תביעות אבטלה חדשות. נציין כי הנתון שפורסם שבוע שעבר נגע בנקודה הנמוכה ביותר מאז אמצע מאי.
נתון ההזמנות ממפעלים בארה"ב פורסם היום גם כן, כאשר הוא רושם ירידה של 3.3% בחודש אוגוסט. לירידה שרשם הנתון הובילה בעיקר הירידה בביקוש לציוד תחבורה. נציין כי מדובר בירידה הגדולה ביותר שרושם הנתון בשבעת החודשים הבאים. זנכיר, כי בחודש יולי רשם הנתון דווקא עלייה של 3.4%.
מניות במרכז
Mariott International דיווחה על תוצאות רבעון שלישי מאכזבות, החברה הודיעה כי הרווח הנקי צנח ב-7% ל-131 מיליון דולר, או 33 סנט למניה. התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים שעמדו על רווח של 31 סנט למניה.
מניות חברת NutriSystems צנחו בכ-31% במסחר בארה"ב לאחר שהחברה הורידה את התחזיות שלה לרבעון השלישי.
ענקית המשקאות החריפים, חברת Constellation Brands, דיווחה היום כי רווחי הרבעון השני שלה עלו ב-9.2%. הגידול במכירת הליקרים הוא שאיזן את הירידות שנרשמו במכירות היין בארה"ב. ענקית היין, הבירה והאלכוהול העלתה גם את תחזיותיה לכלל השנה, בעקבות כך, מניותיה רשמו היום עליות. ההכנסות עמדו על 72.1 מיליון דולר, או 33 סנט למניה - ברבעון שנגמר ב-31 לאוגוסט. ההכנסות עלו מ-66 מיליון דולר, או 28 סנט למניה שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
ישראליות במרכז
מניות אומריקס ביופארמה רשמו אמש ירידות, לאחר שהאנליסט, Kevin DeGeeter, מבנק ההשקעות Oppenheimer & Co. "> עדכן מטה את המלצתו למניות החברה, באומרו כי המניה זינקה לאחרונה ב-27% והסבירות לכך שתרופת הטרומבין שהשיקה החברה במחירים גבוהים תשיג נתח שוק מכובד היא נמוכה.
פאנדנטק חו"ל , חברה גלובלית המתמחה במערכות תשלום אלקטרוניות ופתרונות ניהול, הודיעה אמש כי במבחן ביצועים שנערך בשיתוף עם IBM , עלה כי מערכת התשלומים של פאנדנטק הנקראת PAYplus, הציגה ספק חדש וביצועי שיא. השימוש בשילוב של מספר גורמים ונתוני פלט בזמן אמת, הוכיח כי מערכת התשלומים של החברה יכולה להתמודד עם דרישות גבוהות מצד כל בנק.
הרמוניק הודיעה אתמול כי היא הרחיבה את סגל הדירקטורים של החברה, עם נוכחתו של Patrick Gallagher. לפטריק ניסיון רב בניהול חברות טלקומוניקציה עם מומחיות בינלאומית. במהלך 17 השנים האחרונות כיהן בתפקידי ניהול באופן קבוע בחברת בריטיש טלקום, כולל תפקיד של דירקטור לפיתוח אסטרטגי.
חברת נס טכנולוגיות (נס טכנ ), ספקית גלובלית של טכנולוגיות מידע, שירותים ופתרונות, "> הודיעה אתמול על סיום רכישתה של MS9 Consulting LLC, חברת שירותים פרטית הממוקמת בארה"ב, ולה נוכחות חזקה בתחום המדע והמידע של ביטוחי החיים. מחיר הרכישה הוא 11.4 מיליון דולר, סכום נוסף ישולם בעתיד בכפוף למספר הישגים שיגיען במהלך השנתיים הקרובות. במהלך כל שנת 2007, MS9 ביצעה מכירות בסכום של 13 מיליון דולר והייתה רווחית.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
