מע"מ ברכישת קרקע בידי עמותה
עמותה רוכשת קרקע מאדם פרטי לצורך בניית נכס שישמש אותה בפעילותה. מה היבט המע"מ בעסקה זו?
שאלה:
-----
עמותה רשומה (שאינה "עוסק") רוכשת קרקע מאדם פרטי לצורך בניית נכס, שישמש אותה בפעילותה. האדם הפרטי - אף הוא אינו "עוסק". סכום העסקה - 1,000 ש"ח.
מה הם היבטי המע"מ בעסקה הזו:
● האם על העמותה להוציא חשבונית עצמית על העסקה ?
● אם על העמותה להוציא, כלעיל, חשבונית עצמית - מה הוא סכום החשבונית ?
● האם בעתיד, בעת מכירת הנכס הבנוי, תהיה חבות במס עסקאות ?
● אם תהיה חבות, כאמור, במס עסקאות - על איזה חלק תהיה החבות ?
תשובה:
--------
הגדרת "עסקת אקראי" בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"] לעניין מכירת מקרקעין, היא הגדרה טכנית, המבוססת על זהות הקונה.
אם הקונה הוא עוסק, או מלכ"ר, או מוסד כספי - מחייב המחוקק את העסקה במס, והוא מעביר את נטל המס אל כתפי הקונה (למעט: אם הקונה הוא מוסד כספי או מלכ"ר, ואם המִמְכָר הוא דירת מגורים).
בענייננו כאן: מכירת מקרקעין מאדם פרטי למלכ"ר היא עסקת אקראי, והחבות במס מונחת על כתפי הקונה. תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 קובעת, כי על הקונה לדווח על המכירה ב"טופס עסקת אקראי".
בעת שהנכס נמכר בעתיד בידי המלכ"ר יש צורך לבחון את זהות הקונה במכירה.
באופן עקרוני:
● אם המכירה היא לאדם פרטי שאינו "עוסק" - אין חבות במס עסקאות.
● אם המכירה היא ל"עוסק", או למלכ"ר אחר, או למוסד כספי - חייבת המכירה במס, משום שהיא, מהיבט החוק, "עסקת אקראי".
אם אמנם המכירה היא כלעיל [כלומר: ל"עוסק", או למלכ"ר אחר, או למוסד כספי] - יש לציין את סעיף 43א לחוק מע"מ, אשר לפיו במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי, זכאי החייב במס לנכות מהמס, שהוא חייב בו, את המס ששולם בעת רכישת המקרקעין והשבחתם, אם יש בידו בשל הרכישה האמורה חשבונית מס או מסמך אחר, ובלבד שהוא לא ניכה את המס בעת הרכישה.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
המידע באדיבות כל מס מבית חשבים ה.פ.ס. מידע מקצועי בע"מ

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.