מוטי קירשנבאום: הנדל"ן במזרח אירופה אינו בועה
יזם הנדל"ן, מוטי קירשנבאום, מוכר בענף כמקימו של מתחם העסקים "איירפורט סיטי" בקריית שדה התעופה, בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון. קירשנבאום יזם והוביל את הפרוייקט של "ביזנס פארק" בשנת 1999 ושימש גם כיו"ר הפרוייקט עד שנת 2000, והנו מבעלי המניות, לאחר שהחברה הונפקה לפני כשנה בשווי של 110 מיליון דולר ונסחרת כיום בשווי של 300 מיליון דולר.
קירשנבאום מגדיר את מתחם "איירפורט סיטי" כהצלחה ואולי בשל כך הוא החליט לסיים את תפקידו שם וליזום הקמת מתחם עסקים דומה בבלגרד בשנת 2002 ולשמש כיו"ר פעיל של "איירפורט סיטי בלגרד" עד 2004.
ההצלחות של פרוייקטים מסוג זה הניבו שיתוף פעולה נוסף בינואר השנה בין קירשנבאום לשורת גופים ואנשי עסקים, ויחד הקימו את חברת "יורופורט" המתכננת ויוזמת הקמת מרכזים עסקיים המכונים "ביזנס פארק", כדוגמת מתחם "איירפורט סיטי" בישראל.
בשלב ראשון, הגדירה לעצמה החברה יעד של בניית 5 מתחמי "ביזנס פארק" ב-5 מדינות במזרח אירופה: לטביה, רוסיה, אוקראינה, רומניה ובולגריה, שייקראו "יורופורט סיטי". השותפים בקבוצת "יורופורט" הם: דיסקונט שוקי הון מקבוצת בנק דיסקונט, המחזיקה ב-14%; יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי במגדל שוקי הון, המחזיק ב-14%; חברה בשליטת הבנק הצרפתי "סוסייטה ג'נרל", המחזיקה ב-10.5%; יגאל שרמייסטר, בעליה של קבוצת השמירה, המחזיק ב-9.5%; חברת החיתום פועלים IBI; ואחרים.
קירשנבאום עצמו מחזיק ב-31% מהמניות ומכהן גם כמנכ"ל החברה. לדבריו, "ערב ההנפקה הסתכם ההון העצמי של החברה בכ-10 מיליון דולר. באחרונה, גייסנו כ-15 מיליון דולר באג"ח בבורסת תל אביב עם אופציה ל-7.5 מיליון דולר נוספים. בהנחה שהאופציות ימומשו מדובר בלמעלה מ-30 מיליון דולר", מציין קירשנבאום.
הבועה לא תתפוצץ
את פרוייקט "יורופורט סיטי" מגדיר קירשנבאום כשילוב של כמה שימושים המאפשר ליצור גמישות ליזם להחליט בתקופות משתנות עם ביקושים משתנים, איזה סוג של מוצר לפתח לטובת האטת מוצרים ושירותים אחרים.
"5 המדינות שבחרנו להקים בהן את הפרוייקט זוהו לאחר סיבוב שערכתי במשך שנה במזרח אירופה כמתאימות ביותר לקונספט של ביזנס פארק", מסביר קירשנבאום את ההחלטה.
כל השטחים במתחם מיועדים להשכרה ותמהיל העסקים המתוכנן הוא שטחים למסחר, למשרדים, למלונאות ולוגיסטיקה.
קירשנבאום מגלה כי בשל היותו יזם ישראלי, כמות הפניות מצד בעלי עסקים ישראלים לשכירת שטחים במתחמים היא גדולה, אך אין העדפה מסויימת לשוכר ישראלי או זר, מבחינתו.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
