סוגיות מיסוי אחדות ב"חברה משפחתית"

שאלה: ----- 1. האם חלות ההוראות בדבר "חברה שקופה" ובדבר ביטול מעמד החברה המשפחתית [?]; ואם הן חלות - ממתי הן חלות ? 2. האם חברה, שבה מצוי בעל מניות יחיד, יכולה להפוך לחברה משפחתית ? 3. בנושא ביטוח לאומי - קבעו בתי המשפט, כי הכנסות חברה משפחתית, אשר יוחסו לנישום המייצג, אינן חייבות בדמי ביטוח (החבות בדמי ביטוח תיווצר בעת חלוקת ההכנסות כדיווידנד לפי מבחני ההכנסה באותו מועד). לא ברורה לי בנושא זה סוגיה זו: אם יש לחברה המשפחתית, בשנת 2007, הכנסות חייבות בסך 100,000 ש"ח, ואם בעל המניות הוא יחיד, שהמס השולי שלו הוא בשיעור 36%. ● בדבר מס הכנסה - אלה השאלות: כמה מס הכנסה תשלם החברה, וכמה מס הכנסה ישלם בעל המניות ? ● בדבר דמי ביטוח לאומי - אלה השאלות: כמה דמי ביטוח לאומי תשלם החברה, וכמה דמי ביטוח לאומי ישלם בעל המניות ? ● אם התשובה לגבי דמי ביטוח לאומי היא אפס - מתי ישולמו דמי ביטוח לאומי ? 4. אם צפויים לחברה הפסדים - ● האם יש עדיפויות לחברה משפחתית בשל האפשרות לקזזם מרווחי בעל המניות ממקורות אחרים ? ● האם חברה, אשר בשנת 2007 שונה מעמדה מחברה "רגילה" לחברה "משפחתית", ואשר יש בה הפסד שוטף בסך 10,000 ש"ח, וכן הפסד מועבר משנים קודמות בסך 200,000 ש"ח, וכן לבעל המניות היחיד בחברה ישנן הכנסות מפנסיה בסך 300,000 ש"ח בדוח לשנת 2007 - מה הוא סך ההכנסה, שעליו ישלם בעל המניות מס: הסך הוא 300,000 ש"ח; או, הסך הוא 290,000 ש"ח; או, הסך הוא 90,000 ש"ח ?

תשובה: ------ לשאלה 1: ההוראות בדבר "החברה השקופה" טרם נכנסו לתוקף, משום שטרם הותקנו התקנות הנדרשות. בהתאם לכך - עדיין קיימות החברות המשפחתיות. לשאלה 2: חברה, אשר בה מצוי בעל מניות אחד, יכולה להפוך לחברה משפחתית. אין בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] מגבלה על מספר בעלי המניות בחברה משפחתית, וידוע כי "אדם קרוב אצל עצמו". לשאלה 3: בנתוני השאלה מדובר בהכנסה של חברה משפחתית שהיא 100,000 ש"ח. בהנחה שמדובר בהכנסה רגילה מעסק, שאין בה שיעורי מס מיוחדים (למשל, הכנסה שאינה מניירות ערך המחויבים בשיעורי מס מיוחדים אצל יחידים) - הרי ישולם מס לפי שיעור המס השולי של היחיד, בהתחשב בכל הכנסותיו האחרות (כולל קיזוז הפסדים). בנתונים שסופקו - ישולם על ההכנסה מס בשיעור 36%. אשר לנושא "ביטוח לאומי" - נקבע בפסיקה בעניינו של מתתיהו וייס (דב"ע מט/98-0), כי לא ישולמו דמי ביטוח על ההכנסה המיוחסת לנישום לפי סעיף 64א לפקודה. בעת חלוקת דיווידנד ייבחן יחס ההכנסות; ואם ההכנסה שאינה מיגיעה אישית תעלה על ההכנסה מיגיעה אישית - ישולמו דמי ביטוח על הדיווידנד. לשאלה 4: מקובל להניח, כי קיימת עדיפות לחברה משפחתית - במקום, שבו יש למי מהצדדים הפסדים לקיזוז. לגבי הנתונים שצוינו בשאלה - נבחן את הוראות סעיף 28 לפקודה בשנת מס 2007: "28. (א) הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד בשנת המס ושאילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו, ניתן לקיזוז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה שנת מס. (ב) מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת מס כאמור, יועבר סכום ההפסד שלא קוזז לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם באותן השנים מעסק או משלח יד, לרבות ריווח הון בעסק או משלח יד, או שיקוזז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם, באותן השנים, לפי סעיף 2(2) בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, והכל ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנה שלאחריה: (1) לאותו אדם לא היתה הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז; (2) אותו אדם חדל לעסוק בעסק או במשלח היד שאת ההפסד שהיה לו בו הוא מבקש לקזז; (3) מקורו של ההפסד שהיה לאותו אדם אינו מחברת בית כמשמעותה בסעיף 64, מחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או מחברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1(א)." כלומר: לפי הוראות סעיף 28א לפקודה - אפשר לקזז בשנת 2007 את ההפסד השוטף של 10,000 ש"ח מהכנסת הנישום המייצג. אשר להפסדי העבר של החברה לפני היותה משפחתית - נפסק בע"א 3319/04, בעניין ליאור ויעקב שקלרש, כי אי אפשר לקזזם מהכנסת הנישום. כלומר: בענייננו כאן - ישלם בעל המניות מס על הכנסה בסך 290,000 ש"ח.