אבינועם שחר על "סקנד לייף" - עולם בלי מפולות

רשת האינטרנט כבר מוכרת לכולנו כגולשים וגם המפרסמים הגדולים כמו הקטנים והבינוניים מכירים בכוחו של המדיום המקוון, אך משחק אחד תלת מימדי שהושק ב-2003 ברשת, גורם ל-8 מיליון אנשים ברחבי העולם לבלות ימים שלמים מול מסך המחשב.

אבינועם שחר, מנכ"ל ובעלים של המשרד לייעוץ תקשורתי "ביט תקשורת", מספר בראיון ל-Bizportal על העולם השני או בשמו המוכר - "סקנד לייף"."מדובר במשחק מקוון בתלת מימד אשר הושק על-ידי חברת "לינדן לבס" ב-2003 ומדמה את עולם המציאות", אומר שחר.

לפי הנתונים שבידיו, כ-8 מיליון אנשים משתתפים ב"סקנד לייף" ובכל זמן נתון יש כ-40 אלף דמויות המסתובבות במרחב הווירטואלי, כאשר 80 אלף נחשבים למשתמשים אדוקים.

כסף וירטואלי

הדמויות במשחק, הנקראות "אוואטרים", מנהלות את חייהן בסקנד לייף כמו במציאות ואף משתמשות במטבע מקומי לרכישת מוצרים ביום-יום. כל דולר שווה ערך לכ-210 "לינדן-דולר" במשחק וניתן להמיר את הכסף באתר המשחק, במכשירי הכספומטים הפזורים במרחב.

"המוצרים הפופולאריים אותם רוכשים במשחק הם פריטי לבוש, מוצרי מוסיקה, פרטי אומנות ותמונות, כמו גם קרקעות ונדל"ן וירטואלי, כאשר מי שקונה שטח מוכר אותו ברווח לשחקן אחר", מסביר שחר את היכולת להצליח כלכלית באמצעות המשחק.

גם חברות בינלאומיות זיהו את כוחו של ה"סקנד לייף" וביצעו כניסה מאסיבית למשחק בשנת 2006. חברות כמו מיקרוסופט, יבמ, קוקה קולה, אדידס ופונטיאק, כבר פתחו חנויות וירטואליות ומפרסמות במרחב ואף מערבות את השחקנים בתהליכי קבלת החלטות בחברה.

תחום הבנקים עדיין בחיתוליו

"תחום הבנקים והפיננסים", אומר שחר, "הולך פחות ואין כניסה רצינית של בנקים זרים או ישראלים לסקנד לייף, מלבד בנק זר בשם "גאיקו" שמשלם ריבית לאלו שמפקידים אצלו כסף. מדובר בתחום שעדיין לא מפותח". כלומר, דיבורים על מניות ונפילות בבורסה לא ממש מעניינים את משתתפי המשחק.

מבחינת חברות ישראליות, אין עדיין פעילות כזאת ב"סקנד לייף", למרות שנטוויז'ן הכריזה לא מזמן על כניסה למשחק ועדיין לא עשתה זאת. אולם, יש הצלחות פרטיות של דמויות ישראליות במשחק, אחת מהן היא מאיה הופנר, גרפיקאית בעולם האמיתי אשר זנחה את המקצוע לטובת עיצוב פריטי לבוש ל"אווטארים" ומכירתם בחנות וירטואלית ב"סקנד לייף".

שחר מצביע דווקא על יתרונות בולטים לחברות אשר זיהו את כוחו של המשחק ונכנסו לסקנד לייף ומנמק זאת בכך שמדובר בטרנד שסוחף אנשים ויוצר באז גם מחוץ לרשת. "העתיד של החברות נמצא במרחב הווירטואלי", מסכם שחר.