רה"מ חתם על עיסקת בז"ן חיפה: הסתיים מהלך של 20 שנה

למי ששכח כבר: כמות מניות שגובשה לכלל גרעין שליטה, נרכשה על-ידי קבוצה שהורכבה מהחברה לישראל וממפעלים פטרוכימים בצירוף גורמים זרים
שי פאוזנר |

ראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר, אהוד אולמרט, חתם אתמול על היתר השליטה בבז"ן (בית הזיקוק בחיפה), לחברה לישראל ולבעלי השליטה בה.

כזכור, ביולי 2004 החליטה הממשלה על פיצול והפרטת בתי הזיקוק. אופן ההפרטה נקבע על-ידי ועדת השרים לענייני הפרטה בדצמבר 2004 והממשלה שבה ואישרה את החלטתה בספטמבר 2005. בהזדמנויות אלו גם דנה הממשלה בהסדר תום הזיכיון של בז"ן, בהתאם להמלצות שהתקבלו מאת פקידי האוצר והגורמים המשפטיים.

בינואר 2006 החלה רשות החברות הממשלתיות בהליך הפיצול והפרטת בית הזיקוק באשדוד. בית הזיקוק באשדוד נמכר בהליך מכרזי במכירה פרטית, כאשר בסיומה של התמודדות בין מספר גורמים, נמכר בית הזיקוק באשדוד, ביולי 2006, לחברת פז, בסכום של 3.25 מיליארד שקל.

לאחר שהושלמה הפרטת בית הזיקוק באשדוד פנתה הרשות להפרטת בית הזיקוק בחיפה (בז"ן), באמצעות שוק ההון. מכירת 100% ממניות בז"ן התקיימה בפברואר 2007. בשלב הראשון התקיימה הצעת מכר למשקיעים מוסדיים מהארץ והעולם, הצעת מכר זו לוותה בהליך Road Show מקיף בארץ ובעולם שלווה ע"י בנקים להשקעות מובילים בעולם. הצעת המכר זכתה לביקושים נרחבים תוך קבלת ביקוש של למעלה ממיליארד דולר ממשקיעים זרים. המחיר שנקבע בהצעה זו, עם אפשרות התאמתו כלפי מעלה בשיעור של 15%, היווה את מחיר הרף להצעה לציבור בבורסה בתל-אביב. גם הצעה זו זכתה לביקושי יתר, ואכן המחיר הותאם במלוא שיעור העלייה האפשרי של 15%. מניות בז"ן (חיפה) נמכרו בסכום של למעלה מ-6 מיליארד שקל.

כמות מניות שגובשה לכלל גרעין שליטה, נרכשה על-ידי קבוצה שהורכבה מהחברה לישראל וממפעלים פטרוכימים בצירוף גורמים זרים.

הקבוצה פנתה למדינה בבקשה לקבלת היתר שליטה, לפי צו האינטרסים החיוניים שנקבע על-ידי הממשלה על מנת להגן על האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה. האינטרסים החיוניים שהוגדרו בצו הם: שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית, מניעת גילוי מידע סודי מטעמים של ביטחון המדינה, קידום התחרות במשק הדלק, מניעת השפעה של גורמים עוינים וכן הבטחת קיומה של פעילות זיקוק נפט גולמי, ייצור מוצריו ואספקתם בישראל.

כדי להבטיח את האינטרסים החיוניים האמורים, נקבעו בצו הגבלות שעניינן, בין היתר, הגבלות על החזקה בשליטה או באמצעי שליטה בחברה, מסירה וחשיפת מידע מסווג, הוראות בעניין פעילויות מסוימות של החברה במשק הדלק ,תחנות תדלוק ועוד.

בקשת הקבוצה נבחנה על-ידי גורמי המדינה השונים, לרבות גורמי הביטחון וגורמים משפטיים. בשל התארכות הליכי הבדיקה, פנתה הקבוצה הרוכשת למדינה וביקשה להחליף את בקשתה להיתר שליטה בבקשה חדשה שהוגשה על-ידי החברה לישראל בנפרד. כמו-כן הוגשה בקשה נפרדת על-ידי יתר מרכיבי הקבוצה.

בקשת החברה לישראל נבחנה על-ידי גורמי המדינה, לרבות גורמי הביטחון, גורמים משפטיים, רשות החברות הממשלתיות ואף הועברה לחוות דעת שר התשתיות. בהתאם גיבשה רשות החברות הממשלתיות, על-פי שיקול דעתה המקצועי ותפקידה כקבוע בחוק החברות הממשלתיות טיוטת היתר שליטה לחברה לישראל ולבעלי השליטה בה. ההיתר הועבר לחתימת ראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר, כקבוע בחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.