המדד המשולב עלה באוקטובר-מארס ב-3.3%
בין החודשים אוקטובר 2006 למארס 2007 נמשכה ההתרחבות של הפעילות הריאלית במשק. כך מדווח היום בנק ישראל. הכוחות שחוללו את התפנית החיובית במחצית השנייה של 2003, ביניהם השקט הביטחוני וגידול הביקושים העולמיים, חזרו לפעול בתקופה הנסקרת והביאו להמשך הצמיחה, המאפיינת את המשק בשנים האחרונות. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע האחרון של 2006 והאינדיקטורים לרביע הראשון של 2007 מלמדים על חזרה לתוואי צמיחה מהיר לאחר מלחמת לבנון השנייה: התוצר המקומי הגולמי עלה ברביע האחרון אשתקד בשיעור שנתי של 7.3%, והתוצר העסקי עלה ב-10.2%, לעומת ירידה ברבעון הקודם – שיעורים הכוללים גם פיצוי על הירידות ברביע השלישי בגלל המלחמה.
בתקופה הנסקרת נמשכה ההתאוששות בענף הבנייה, שניצניה אובחנו בראשית 2006 ; כן נמשכה ההתאוששות בענף התיירות לאחר המלחמה. גם המדד המשולב, המסכם את האינדיקטורים השוטפים, עלה בתקופה זו ב-3.3 אחוזים. אינדיקטור חיובי נוסף הוא המשך העלייה המואצת של ההכנסות ממסים.
הביקושים ממשיכים להכתיב את קצב הצמיחה, אך בניגוד למאפייניה בעת היציאה מהמיתון – שבה היא נשענה על עלייה בניצולת ההון תוך גידול חד של הפריון הכולל ופריון העבודה – מתרחב עתה גם היצע התוצר. כתוצאה ממיצוי הניצולת של ההון וגידול של כוח העבודה הלא-מיומן ירד פריון העבודה במשק בשני הרביעים האחרונים של 2006; ירידת פריון העבודה הביאה להפסקת הירידה של עלות העבודה ליחידת תוצר, מגמה שאפיינה את המשק בארבע השנים האחרונות. מכאן שעל אף היענות ההיצע נמשך תהליך סגירתו של פער התוצר.
ברביע האחרון של 2006 נמשך השיפור בשוק העבודה: תשומת העבודה גדלה, והאבטלה הגיע לשיעור הנמוך ביותר מתחילת העשור – 7.7 אחוזים. ואולם האבטלה בקרב האוכלוסיות החלשות, על אף ירידתה, עדיין גבוהה, ועומק האבטלה, הרלוונטי בעיקר לאוכלוסיות אלו, אף גדל ב-2006. הודות למאפייני הצמיחה בתקופה הנסקרת, שלוותה כאמור בהיענות ההיצע, ובעיקר כתוצאה מהתחזקות השקל יחסית לדולר, ירד מדד המחירים לצרכן בתקופה הנסקרת ב-1.1 אחוזים, ובמהלך 12 החודשים האחרונים – ב-0.9 אחוז. התחזקות השקל מול הדולר אפיינה את התקופה הנסקרת, בעיקר את סוף הרביע האחרון של 2006 ואת סוף הרביע הראשון של 2007; זו נבעה בחלקה מגורמים מקרו-כלכליים פנימיים, אך בעיקר מהיחלשות הדולר בעולם, שמקורה בגירעון גדול ומתמשך במאזן התשלומים של ארה"ב ובאי-ודאות לגבי קצב הצמיחה הצפוי של המשק האמריקאי. לנוכח התפתחויות אלו, וכדי להגדיל את הסיכויים לחזרה אל גבולות יעד האינפלציה, הוריד בנק ישראל את הריבית הנומינלית בתקופה הנסקרת בהדרגה בשיעור מצטבר של 1.5%, עד לרמה של 4% במארס. כך נוצר פער שלילי ללא תקדים בין הריבית של ישראל לזו של ארה"ב, ונסגר פער הריביות בין ישראל לגוש האירו, אך אלה לא מנעו את המשך התחזקות השקל.
מגבלת העובדים המקצועיים בענפי המשק
מנתוני סקר החברות והעסקים של בנק ישראל עולה כי מתרבות החברות המתמודדות עם מחסור בעובדים מקצועיים. בסקר החברות לרביע הראשון של 2007 נראים סימנים ראשונים להשפעת המגבלה על התפוקה בענף האלקטרוניקה ובענף המתכת, וייתכן כי מגבלת העובדים המקצועיים מקשה על פירמות בענפים אלו להגדיל את תפוקתן בהתאם לגידול הביקושים. אפשר שהמשך ההתרחבות המהירה במגזר העסקי יניע ענפים נוספים, מחד גיסא, להאטת קצב הגידול של התפוקה, אך מאידך - לצמיחה ארוכת טווח, המתבססת על גידולשל ההון-לעובד ושל הפריון הכולל.
בסקירה ניתן למצוא הרחבה בנושא הקצאת שעות ההוראה לתלמידי החינוך היסודי הרגיל. בעקבות יישום "דוח שושני" (אוגוסט 2002) בשנת הלימודים תשס"ד, הוגדר "מדד טיפוח" להקצאה לתלמיד המביא בחשבון את גורמי הרקע הבאים של התלמיד ומשפחתו: אזור עדיפות לאומית א', ריחוק ממרכז הארץ, עולה חדש, עולה מארץ מצוקה, מיעוט השכלה של האם והאב, ריבוי אחים ואחיות.
סימולציה בהנחת יישום מלא של הדוח (בשנת הלימודים תשס"ג) מעלה עדיפות ברורה בהקצאת שעות ההוראה השבועיות לתלמידים הדרוזים, הבדווים ולאלו בחינוך העברי הממלכתי-דתי, על פני התלמידים בזרם החרדי, הערבים ותלמידי החינוך העברי הממלכתי (איור 1). רק חלק מהפערים בהקצאה משקפים הבדלים במעמד החברתי-כלכלי של התלמידים. מידרג הקצאת שעות ההוראה נשמר גם כשמתחשבים בהכנסה המשפחתית הפנויה לנפש תקנית של התלמידים או במאפיינים חברתיים-כלכליים אחרים. תלמידים המתגוררים באזור עדיפות לאומית א', בעיירות פיתוח ובמחוזות הצפון, הדרום ויש"ע נהנים מהרבה יותר שעות הוראה מאשר תלמידים במרכז הארץ, גם כשמביאים בחשבון הבדלים ברקע המשפחתי. בסך הכול, בהתחשב בפער הניכר בהוצאה הפרטית לחינוך לרעת בני השכבות החלשות, מידת ההעדפה המתקנת הגלומה בהקצאת סל ההוראה מועטה.
יש מקום לשקול את החלת ההקצאה של שעות ההוראה לפי תלמיד גם בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים, תוך שימוש ב"מדד טיפוח" להקצאת חלק הארי של השעות, בד בבד עם שינויים ברכיבי המדד: גריעת רכיב אזור עדיפות לאומית א', הוספת רכיב הכנסה משפחתית לנפש תקנית ועוד. מפתח ההקצאה החדש ייטיב לשקף את ההעדפה המתקנת הנדרשת בגלל חסכים חינוכיים.
