חוק ההסדרים במשק המדינה 2007 - דיני עבודה

ביום 11.1.2007 פורסם חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007 (להלן: "חוק ההסדרים).

מטרתו של החוק הינה לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007.

להלן תקציר הוראות החוק בתחום דיני עבודה:

חוק שכר מינימום

במסגרת החלטת הממשלה להעלות בהדרגה את שכר המינימום נחקק חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשס"ו-2006, המיישם את ההעלאה הראשונה של שכר המינימום ב-500 ש"ח. ההעלאה מתבצעת בשני שלבים: האחד - בשיעור מחצית הסכום (250 ₪) בתקופה שמיום 1.6.2006, והשני בשיעור של מחצית הסכום במהלך שנת 2007 (מהם 125 ש"ח ביום 1.4.2007 וסכום נוסף של 125 ש"ח ביום 1.6.2007).

נקבע כי העדכון השני של שכר המינימום במהלך שנת 2007, דהיינו, התוספת השניה של 125 ש"ח תדחה מיום 1.6.2007 ליום 1.12.2007. עם זאת, נקבע כי בהעלאה זו סכום שכר המינימום יעלה ב-15 ש"ח, כך ששכר המינימום יעמוד על 3,850.18 ₪ (במקום 3,835.18 ₪).

עובדים זרים

עובדים זרים - תיקון חוק שירות התעסוקה

תוקן חוק שירות התעסוקה בכל הקשור למתן היתר ללשכה פרטית לפעול בעניינם של עובדים זרים ומעבידיהם.

כזכור, במסגרת הסדר העסקה חדש בענף החקלאות, על העסקת עובד זר בענף החקלאות להיות מלווה בידי לשכה פרטית שתוקם לשם הבאתו ארצה, תיווך בינו לבין המעביד בענף החקלאות וטיפול בעובד הזר. מעביד של עובד זר בענף החקלאות רשאי להעסיקו רק באמצעות הלשכה. לשכה המבקשת לעסוק בתיווך עבודה לעובדים זרים נדרשת לקבל היתר מאת שר התמ"ת.

חוק ההסדרים מסמיך את שר התמ"ת לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית תפעל בעניינים של עובדים זרים ומעבידיהם גם שלא בקשר לתיווך עבודה, וכן מסמיך את שר התמ"ת להתנות מתן היתר בהמצאת ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה של הלשכה הפרטית כלפי עובדים זרים.

עובדים זרים - תיקון חוק עובדים זרים

חוק ההסדרים מתקן את חוק עובדים זרים וקובע, בין היתר, מהן חובותיו של מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות (תשלום שכר במלואו, הסדרת ביטוח רפואי, החובה לתשלום פיקדון להבטחת יציאתו מהארץ). כמו כן, נקבע כי בתום 21 ימים מיום שקיבלה הלשכה הודעה על כך שהמעביד לא מקיים חובה מהחובות האמורות, ואם חובתו של המעביד לא מולאה עד תום באותה תקופה, יחולו החובות האמורות על הלשכה הפרטית. עם זאת, במקרה בו הציעה הלשכה הפרטית מקום עבודה חלופי היא לא תחוב בחובות המעביד כלפי העובד הזר, אם העובד הזר סירב לקבל את העבודה, סירוב שאינו סביר כפי שיקבע הממונה על יחידת הסמך לענין עובדים זרים והעובד המשיך לעבוד אצל אותו מעביד שלא מילא את חובותיו כאמור.

עוד נקבע, כי השר רשאי לגבי סוגי עבודה או ענפים מסויימים לקבוע תנאים נוספים בהיתר. כך למשל, כדי למנוע מצב בו מעבידים לא ישלמו לעובדים את שכרם המלא בהתאם להיקף משרתם, ניתן להטיל על המעביד חובה לנהל רישום מדויק של היקף עבודתם של העובדים הזרים המועסקים אצלו וכן חובה לקבל מהעובד הזר אישור בכתב על נכונות הרישום.

לעניין מעביד של עובדים זרים שלא ביצע רישום כאמור, ייקבעו תנאים בדבר חובתו של מעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף העבודה העולה על משרה מלאה, גם אם בפועל היקף העבודה היה קטן יותר, וכן פיצוי לעובד הזר בשל אי קיום החובה כאמור, והכל בתנאי שקביעה זו לא תגרע מזכויותיו של העובד הזר.

תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית

כזכור, במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו - 2004), התשס"ג-2003 נקבע בסעיף 91 כי מהמשכורת המשולמת לעובד שהסדר הפנסיה החל לגביו לפי דין או הסכם הוא תשלום קצבה מאוצר המדינה או מקופת מעביד, ואשר מועסק על ידי המדינה או ע"י גוף מתוקצב ונתמך וגוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, ינכה המעביד תשלומים כלהלן:

בתקופה מיום 1.1.2004 עד 31.12.2004 - 1% ממשכורתו הקובעת של העובד.

בתקופה החל מ- 1.1.2005 ואילך - 2% ממשכורתו הקובעת של העובד.

כן נקבע שם כי התשלומים שינוכו ישולמו רק למטרת תשלום קצבה או החזר תשלומים לעובדים או שאיריהם.

חוק ההסדרים מעוניין להסדיר מצב שעשוי להיווצר שבו תשלומים, המנוכים ממשכורתו של עובד ישמשו לתשלום קצבה או להחזר תשלומים של עובד אחר שפרש לגמלאות או לשאריו, וזאת במקום לתשלום קצבה או להחזר תשלומים של אותו עובד או שאיריו. לפיכך, תוקן הסעיף כך שהכספים המנוכים ישמשו אך ורק לתשלום קצבה או להחזר תשלומים לאותו עובד שממנו נוכו הכספים ושפרש לגמלאות או לשאיריו. כמו כן, נקבע כי אם נפטר עובד ואין לו שאירים ישמשו התשלומים שנוכו ממשכורתו לתשלום קצבה או להחזר תשלומים לעובדים אחרים של המעביד שפרשו לגמלאות או לשאריהם.

כמו כן, נקבע כי הכספים האמורים ינוהלו בקופת גמל המיועדת לשם השתתפות במימון תשלומי פנסיה תקציבית לעובדים או בקופת גמל מרכזית לקצבה.

עבודה בהיקף שעות שבועי שנקבע במקום העבודה לכל העובדים או לעיסוק מסוים. בהסכמי עבודה שונים זכאית אם עובדת למספר שעות מופחת למשרה מלאה. עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל.בישראל חל משפט העבודה הישראלי.חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד.הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל.לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה .מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל.עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל. בישראל חל משפט העבודה הישראלי. חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד. הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית. החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל. לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה . מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל. עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל. בישראל חל משפט העבודה הישראלי. חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד. הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית. החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל. לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה . מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל. פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה באים מתקציבו השוטף של המעביד לשעבר, להבדיל מפנסיה צוברת, שהכספים המשמשים לתשלומה נצברים במהלך שנות העבודה בקרן שנועדה לכך (קרן פנסיה). פנסיה תקציבית ניתנת לעובדי המדינה, ולעובדים בתאגידים ציבוריים שונים. תנאיהם של עובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית קבועים בחוק שירות המדינה (גמלאות). זכויות המבוטח בשיטה זו דומות בעקרונותיהן לאלה של החבר בקרן פנסיה מקיפה, אך הן מושגות ללא ניכוי משכרו של העובד. פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה באים מתקציבו השוטף של המעביד לשעבר, להבדיל מפנסיה צוברת, שהכספים המשמשים לתשלומה נצברים במהלך שנות העבודה בקרן שנועדה לכך (קרן פנסיה). פנסיה תקציבית ניתנת לעובדי המדינה, ולעובדים בתאגידים ציבוריים שונים. תנאיהם של עובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית קבועים בחוק שירות המדינה (גמלאות). זכויות המבוטח בשיטה זו דומות בעקרונותיהן לאלה של החבר בקרן פנסיה מקיפה, אך הן מושגות ללא ניכוי משכרו של העובד. בני משפחתו של הנפטר. במשמעות המצומצמת של מושג זה נכללים בן-זוג וילדים. לעתים מורחבת המשמעות ונכללים בה גם תלויים אחרים בנפטר, ובהם ידוע בציבור, הורים ואחים. שכר שכל עובד זכאי לקבל לפחות אותו. בהתאם להסדרי ההעסקה השונים נקבע שכר מינימום לחודש, ליום ולשעה. שכר שכל עובד זכאי לקבל לפחות אותו. בהתאם להסדרי ההעסקה השונים נקבע שכר מינימום לחודש, ליום ולשעה.