האם המעו"ף יחצה את ה-1000 נק'? צניחת הנפט כמשל

מאז פרץ מדד ת"א-25 את רמת 900 הנקודות, שיחת היום בשוק ההון היא מתי המדד יחצה את ה- 1000 נק' ואתם יכולים לנחש מה הייתה שיחת היום לפני פריצת רף ה-900 נק' ומה תהיה שיחת היום במידה והמדד יחצה את רף ה-1000 נק'.

התקשורת מלהיטה, האנליסטים מסבירים והציבור קונה

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל מחקר אודות המלצות האנליסטים בין השנים 1999-2004 כשהשורה התחתונה של המחקר היא ש"אנליסטים פועלים כעדר וביתר אופטימיות". לפי המחקר כ-72% מההמלצות הן המלצות "קניה" וזאת גם בתקופות שפל.

אין זה סוד גדול שמה שטוב למשקיעים - טוב לתקשורת. בימים של זינוקים בבורסה הציבור פתאום קונה את עיתוני הכלכלה ונכנס לאתרים הכלכליים בתדירות של פעם בחמש דקות ואילו בימים של ירידות - אנשים פשוט מעדיפים שלא להסתכל. אם כן, האנליסטים תמיד אופטימיים, התקשורת רוצה עליות והציבור ממשיך לקנות - אבל מישהו מדבר על ירידות?

באמצע חודש אוגוסט, קצת אחרי שמחיר חבית הנפט רשם רמת שיא של 78 דולר ושיחת היום הייתה שבירת רף ה-100 דולר לחבית יצא אדם סיימינסקי, הכלכלן הראשי של דויטשה בנק בתחום האנרגיה, בתחזית לפיה מחיר הנפט יקרוס לרמת המחירים 45-50 דולר לחבית. סיימינסקי היה ללא ספק זאב בודד שנבלע בתוך יתר האופטימיות של שוק ההון העולמי ואני לא צריך לספר לכם באיזה רמות נסחר הנפט היום.

בימים של עליות, הציבור מוצא לעצמו את כל הסיבות הנכונות לעליות השערים ונכון הדבר שבעתיים גם לכל מה שקרה במסחר בנפט טרם הירידות. הטענה הרווחת הייתה שצריכת הנפט הולכת וגוברת והמאגרים מתכלים. גם אם הטענה מוצדקת, מי שקנה ברמה של 78 דולר לחבית ויושב עכשיו על הפסד של כמעט 50% ללא ספק בוכה היום על הטענה הזאת, מקלל את התחזיות האופטימיות ומתפלל שהירידות ייעצרו (ובעניין זה אני ממליץ לקרוא כתבה בעניין).

מזכיר לכם משהו? כאמור, המעו"ף קרוב היום אחוזים בודדים מרמת 1000 הנקודות ולכולם יש את ההסברים ההגיוניים לכך שהמדדים בארץ ימשיכו לרשום עליות, שווקי העולם במומנטום חיובי, הכלכלה הישראלית במצב טוב מאי פעם ושאר פנינים. גם היום, בקצוות של שוק ההון, נשמעים קולות האומרים כי השוק בארץ עוד ייצא למהלך של ירידות אך קולם כאמור - נבלע.

ברור לי שהבורסה התל אביבית לא תתחיל מהלך של ירידות בניגוד למגמה בשווקי העולם וכי למצבה הכלכלי של מדינת ישראל יש משמעות גדולה מאוד וחיובית בעבור מדדי המניות. אך עם זאת, ברור לי גם שגלי ירידות מתחילים ללא הודעה מוקדמת ובדיוק כשהאופטימיות (ולא רק המדדים) בשיא - ואין דוגמה טובה יותר מאשר המסחר בנפט בחצי השנה האחרונה.

שוב יבואו החכמים ויגידו שנכון הדבר לגביי המסחר בנפט או במניה ספציפית אך מדד המעו"ף רושם בממוצע תשואה של קרוב ל-10% בשנה ולכן בסופו של דבר ההשקעה כדאית, גם במצב של גל ירידות זמני. על זה הייתי אומר, דברו עם מי שהשקיע בנאסד"ק בשער של יותר מ-5000 נקודות.

גם אז היו את כל הסיבות הנכונות להשקיע, "מניות הטכנולוגיה הן העתיד" ו"האינטרנט יכבוש את השוק". שוב אני לא צריך לספר לכם לאיזה שער ירד הנאסד"ק (ובכל זאת - מתחת ל-1000 נק'!!!) לאחר התפוצצות הבועה ולכו תסבירו למשקיע הקטן שקנה ב-5000 נק' שהבורסה עולה בממוצע כמעט 10% בשנה.

בקיצור, להיות אופטימי זה טוב אבל בשוק ההון צריך להיות ריאלי, לדעת לקטוע את ההפסדים (או הרווחים) בנקודות הקריטיות ובעיקר ומעל לכל - ללמוד מניסיון העבר כי אין חכם כבעל ניסיון.

* אציין, כי כותב שורות אלו אינו מצהיר בזאת כי לפי תפיסתו מדדי ת"א עומדים בפני גל ירידות משמעותי וכי הכתבה נכתבה כחומר למחשבה בלבד.