תשלום אש"ל ביום עבודה ארוך
חוקי העבודה החלים על כלל המשק אינם מחייבים מעביד לספק לעובדיו ארוחות במקום העבודה או תמורה כספית בעדן. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה עובד זכאי אמנם להפסקת עבודה למנוחה ולסעודה, אך יחד עם זאת, אין בחוק הוראה המחייבת את המעביד לספק לעובד את הסעודה בזמן ההפסקה או במהלך העבודה.
יצוין, כי מספר שעות העבודה שהעובד עובד במהלך היום איננה משנה לעניין זה. יחד עם זאת, תתכן חובה לספק ארוחות לעובדים מכוח הסכם/הסדר קיבוצי, צווי הרחבה, נוהג במקום העבודה או הסכם אישי.
החוזה שבו נקבעת ההתקשרות בין העובד למעביד ליצירת יחסי עובד-מעביד.במקומות עבודה רבים נקבע עיקר תנאי העבודה בהסכמים קיבוציים.במקומות עבודה אלה משקל מצומצם לחוזה העבודה האישי בפירוט תנאי העבודה, והוא עוסק בעיקר בשיבוצו של העובד במסגרת שיוצר ההסכם הקיבוצי.במקומות עבודה שבהם לא נקבע השכר בהסכם קיבוצי, מפורט עיקר תנאי העבודה בחוזה העבודה האישי.גם כאשר סוג מסוים של עובדים הוצא במפורש ממסגרת ההסכם הקיבוצי, נקבע שכר העובדים הנכללים בקטגוריה זו בעיקר באמצעות חוזה העבודה האישי.זמן מתוכנן, במסגרת הסדר זמן העבודה, שבו העובד רשאי להפסיק את עבודתו לשם מנוחה או אכילה.סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה עוסק בהפסקות בעבודה.שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הוציא היתרים, לעיסוקים מסוימים, המאפשרים חריגה מהוראות סעיף זה.הפסקת העבודה, כלומר סיומם של יחסי עובד-מעביד, נעשית בנסיבות שונות: ביוזמת העובד: התפטרות. ביוזמת המעביד: פיטורים. בהסכמה הדדית בין העובד למעביד: פרישה לפנסיה, תום חוזה עבודה לתקופה קצובה. עקב כוח עליון: כגון מות העובד, מות המעביד, פשיטת רגל של המעביד, פירוק התאגיד המעסיק את העובד. במקרים רבים זכאי העובד לפיצויי פיטורים עם הפסקת העבודה, ועל הצד היוזם את הפסקת העבודה לתת הודעה מוקדמת על כוונתו זו. שעות נוספות מוגדרות ב"חוק שעות עבודה ומנוחה" כ"שעות העולות על תחום יום עבודה או שבוע עבודה", כהגדרתם בחוק ובתקנות שנחקקו מכוחו. בחוק נקבע כי גמול בגין עבודה בשעות נוספות הינו לפחות 125% מהשכר הרגיל, בעד השעתיים הנוספות הראשונות ביום ולפחות 150% מהשכר הרגיל בעד השעות הנוספות העולות על שעתיים ביום. כאשר שכרו של העובד משולם לפי כמות תוצרת – בעד כל יחידה שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום יקבל העובד לפחות 125% מהשכר המשתלם עבור יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ו – 150% בעד יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתיים.