תוקפו של "כתב ויתור" וכיצד מומלץ לנסחו

נקודת המוצא של בית הדין לעבודה היא כי אין תוקף לויתור מראש על זכויות עובד מכוח חוקי מגן, כגון חופשה שנתית, שעות נוספות, פיצויי פיטורין וכיוצ"ב. עם זאת, בניגוד לויתור מראש, ויתור בדיעבד שנעשה במסגרת הסדר פשרה בין העובד והמעביד עם סיום יחסי העבודה הוא בעל תוקף מחייב. התנאי החשוב ביותר למתן תוקף לכתב ויתור הוא כי העובד ידע או שניתנה לו הזדמנות נאותה לדעת מהן הזכויות עליהן הוא מוותר. חובת הגילוי מוטלת על המעביד. בפס"ד שניתן ביוני 1999 בבית הדין הארצי לעבודה, דב"ע 10/98-2 אלדד קנטי נ. דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ, נקבע באילו מקרים לא יינתן תוקף לכתב ויתור:

א. כתב הויתור אינו ברור וחד משמעי. ב. כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו. ג. העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור. ד. יש פגם במסמך הויתור. ה. לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.

לאור האמור לעיל, מומלץ להקפיד על הכללים הבאים כאשר מחתימים עובד על כתב וויתור: א. על כתב הויתור להיות ברור ולכלול את הפרטים: שם, תאריך וחתימה. ב. יש להקפיד ולשמור על זכות העובד לדעת את הזכויות עליהן הוא מוותר. ג. על המעביד להעביר לעובד מראש דף חשבון המפרט את כל הכספים להם זכאי העובד, לפי הרכיבים השונים ודרך חישובם. יש לצרף את דף החשבון כחלק בלתי נפרד מכתב הויתור. ד. על המעביד ליתן לעובד פרק זמן סביר לברר את כל הזכויות המגיעות לו. יש לציין בכתב הויתור כי ניתנה לעובד הזדמנות והוא בירר את כל זכויותיו. ה. בעת החתמת העובד יש להסביר לו את משמעות כתב הויתור, לוודא שהבין אותה, ולהחתימו על כך. ו. במידה והעובד מקבל תשלומים עודפים, יש לציין זאת באופן ברור. מומלץ לציין גם כי במקרה שהעובד יתבע את המעביד, יהיה עליו להחזיר תשלומים אלה למעביד. ז. במקרה שמדובר בהסדר פשרה, יש לציין מפורשות שמדובר בפשרה, במיוחד לגבי תשלומים בגין פיצויי פיטורים.

לפיכך, באשר לאלדד, במידה והתקיימו התנאים לעיל, כתב הויתור יעמוד בתוקפו ואלדד לא יוכל לתבוע זכויות נוספות. אולם, במידה וכתב הויתור אינו ממלא אחר התנאים הנ"ל יוכל אלדד לתבוע את זכויותיו ולתקוף את תוקפו של כתב הויתור. המילה האחרונה תהא של בית הדין לעבודה.