למי שהתכחש: התוצר ירד ב-1.4% ברבעון המלחמה

זאת לעומת עלייה של 6.3% ברבעון השני. הראשון של השנה. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-3.4% בחישוב שנתי, או ב-1.5% לנפש
שי פאוזנר |

התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה, ירד ברבע השלישי ב-1.4% בחישוב שנתי, זאת לעומת עלייה של 6.3% ברבע השני ועלייה של 5.8% ברבע הראשון. כך עולה מסיכום מוקדם של החשבונות הלאומיים המבוסס על נתונים חלקיים לרבע השלישי.

יש להתייחס לממצאים הרבעוניים בזהירות בשל אי הסדירות הגבוהה יחסית הקיימת בסדרות הסטטיסטיקה הכלכלית בארץ. במיוחד ברבע השלישי השנה קיים קושי להעריך את ההתפתחות הכלכלית על סמך מידע חלקי לאור השפעת הלחימה בצפון.

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא הצטמצמו ברבע השלישי השנה ב-9.8% בהשוואה לעלייה של 7.9% ברבע השני ושל 6.8% ברבע הראשון. הצמצום במקורות ברבע השלישי נובעת בעיקר מירידה של 26.1% ביבוא סחורות ושירותים, שבאה לאחר עלייה של 13.9% ברבע הקודם.

התוצר עסקי ירד ברבעון השלישי של 2006 ב-5.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 7.9% ברבע השני ושל 8.0% ברבע הראשון של השנה. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברבע השלישי השנה ב-3.4% בחישוב שנתי - עלייה שפירושה עלייה של 1.5% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש. זאת,לאחר עלייה של 3.1% לנפש ברבע השני ושל 5.8% לנפש ברבע הראשון של 2006.

פירוט מרכיבי ההוצאה לצריכה הפרטית מראה שרכישות מוצרים בני קיימה, (מכוניות פרטיות, ריהוט וציוד למשק הבית כגון מקררים, מקלטי טלוויזיה ווידאו וכד') עלו בשיעור חד של 26.7% לנפש בחישוב שנתי, לעומת יציבות ברבע השני וירידה של 10.8% ברבע הראשון.

העלייה ברכישת מוצרי בני קיימה למשקי בית ברבע השלישי משקף עלייה של 41.2% לנפש בחישוב שנתי ברכישות כלי רכב לשימוש פרטי, של 37.3% ברכישות ריהוט ושל 4.8% ברכישות ציוד כגון מקררים, מחשבים וטלוויזיות.

לעומת זאת, בהוצאה לצריכה פרטית שוטפת, (סך ההוצאה לצריכה למעט מוצרים בני קיימא) נרשמה ברבע השלישי ירידה של 1.4% לנפש בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.7% ברבע השני ושל 7.3% ברבע הראשון. הצמצום ברבע השלישי מבטא ירידה בולטת יחסית בהוצאות לנסיעות לחו"ל (50.9% לנפש) ובהוצאות לשירותים השונים - בריאות, בידור, עזרה בבית וכד' (15.4% לנפש). בנוסף נרשמה ירידה של 11.7% בהוצאות למוצרי תעשייה אחרים (כלי בית, תמרוקים, תרופות, מוצרי קריאה וכתיבה ומוצרי בידור וספורט) ובהוצאות להנעלה, הלבשה וחפצים אישיים (7.3% בחישוב שנתי). לעומת זאת, עלו הוצאות משקי בית לחשמל, לדלק ולמים ב-21.2% וההוצאות למזון ב-4.4% לנפש בחישוב שנתי. ההוצאה לדיור לנפש נשארה ללא שינוי.

ההשקעה בנכסים קבועים - בבנייה, מכונות, ציוד וכלי תחבורה, עלתה ברבע השלישי של השנה בשיעור בולט יחסית של 17.6% בחישוב שנתי, לעומת ירידה של 4.4% ברבע השני ולעלייה של 5.1% ברבע הראשון. העלייה בהשקעות בנכסים קבועים ברבע השלישי מבטאת עלייה חדה יחסית בהשקעות בענפי המשק של 22.9% בחישוב שנתי, לעומת ירדה של 4.3% ברבע השני ולעלייה של 7.1% ברבע הראשון. עלייה בולטת נרשמה בהשקעות במכונות וציוד - 27.5%, ובהשקעות בכלי תחבורה יבשתיים – עלייה של 76.4% בחישוב שנתי. ההשקעות בבתי מגורים עלו ברבע השלישי ב-6.9% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 2.6% ברבע השני ובהשוואה לעלייה של 2.3% ברבע הראשון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.