ירידה של 8.6% במדד מנהלי הרכש באוקטובר

למרות הירידה בערך המדד, מדד מנהלי הרכש בישראל עדיין מעיד על התרחבות במשק היצרני הנמשכת מזה כשנה
שי פאוזנר |

מדד מנהלי הרכש של B&D - דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, ירד באוקטובר ב-8.6% והוא עומד על ערך של 56.6% . זאת לאחר שבחודש ספטמבר הגיע המדד לערך שיא מאז תחילת המדידה ועמד על 65.2%.

למרות הירידה בערך המדד, מדד מנהלי הרכש בישראל עדיין מעיד על התרחבות במשק היצרני הנמשכת מזה כשנה.

את הירידה בערך המדד מייחסים כלכלני המדד בעיקר לירידה חדה של כ-15.5% ברכיב הביקושים המקומיים למוצרי תעשייה ישראלים שהובילה לירידה של 13.9% בתפוקות היצור ושל 9% בביקושים לעובדים במגזר היצרני. עם זאת, בביקושים לחו"ל נשמרת יציבות והחודש נרשמה ירידה קלה של 1.2% בערך הרכיב.

מדד מנהלי הרכש מבוסס על סקר מקיף שעורכים B&D – דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, בקרב מנהלי הרכש של חברות תעשייתיות מובילות במגזר היצרני בישראל.

המדד, המתפרסם בפורמט אחיד ברוב המדינות המתועשות, בודק את השינוי ברכיבים שונים בפעילות החברה הנסקרת כמו ביקושים מקומיים, ביקושים לייצוא, תפוקות ייצור, מלאי, העסקת עובדים ועודץ כאשר ערך המדד נמצא מעל קו 50% הדבר מעיד על מגמת התרחבות במשק היצרני בישראל, וכאשר ערך המדד נמצא מתחת לקו ה-50% הדבר מעיד על האטה במשק היצרני הישראלי.

כלכלני D&B וארגון מנהלי הרכש מציינים כי, למרות הירידה בערך המדד המשק היצרני בישראל ממשיך להימצא במגמת התרחבות. בחודש ספטמבר נרשמה קפיצה בערך המדד בעקבות ההתאוששות של המשק לאחר המלחמה ובעקבות החזרה לעבודה מלאה אחרי חופשות הקיץ, וערך המדד הגיע לשיא של תשע שנים. הנתונים החודש מראים כי ההתרחבות נמשכת אבל קיימת התמתנות במגמת ההתרחבות. יש לציין כי במהלך חודש אוקטובר חלה גם חופשת חג סוכות אשר במהלכה מרבית המפעלים הגדולים סוגרים את שעריהם לכל תקופת החג וחול המועד.

בחודש שעבר - רכיב הביקושים המקומיים עמד על ערך של 56.3% לעומת 71.4% בספטמבר, כאמור, ירידה משמעותית של 15.1%, לאחר שבחודש הקודם נרשמה עלייה של 16%. רכיב הביקושים ליצוא עומד באוקטובר על 62.6%, לעומת 63.8% בספטמבר, ירידה קלה של 1.2% רכיב תפוקות היצור עומד באוקטובר על ערך של 60.4% לעומת 74.3% בספטמבר

רכיב התעסוקה, המעיד על העסקת עובדים במגזר היצרני, עומד על 58.5% לעומת 67.5% בספטמבר, ירידה של 9%.

רכיב המחירים המעיד על תנודות במחיר חומרי הגלם עומד באוקטובר על ערך של 52.3% לעומת 69.3% בספטמבר ירידה חדה של 17%. רכיב מלאי המוצר המוגמר ממשיך במגמת ההאטה והוא עומד באוקטובר על ערך של 48.6% לעומת 49.5% בספטמבר. רכיב מלאי חומרי גלם עומד על ערך של 51.7% באוקטובר לעומת 61.1% בספטמבר. רכיב כמות רכישות למלאי עומד באוקטובר על ערך של 49.7% לעומת 57.7% בספטמבר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.